הארנב שרצה להיות עץ

הארנב שרצה להיות עץ / רוזנפלד דוידי בֹּקֶר אֶחָד הִתְעוֹרֵר לוֹ יוֹבָב הָאַרְנָב בְּמַצַּב-רוּחַ רַע בִּמְיֻחָד. ”לָמָּה כֻּלָּם מְצִיקִים לִי?” הוּא חָשַׁב לְעַצְמוֹ מִמַּעֲמַקֵּי הַמִּטָּה. ”לָ מָּה לֹא עוֹזְבִים אוֹתִי בִּמְנוּחָה? אִם הָיִיתִי עֵץ, לְמָשָׁל, אַף אֶחָד לֹא הָיָה אוֹמֵר לִי מָה לַעֲשׁוֹת...” דָּוִידִי רוֹזֶנְפֶלְד כָּתַב וּמַאיָה שְׁלֵייפֶר אִיְּרָה סִפּוּר הַרְפַּתְקָה מָלֵא קֶסֶם עַל אַרְנָב שֶׁמְּחַפֵּשׂ אֶת עַצְמוֹ וְגַם מוֹצֵא (אֲבָל לֹא בְּדִיּוּק אֶת מָה שֶׁחִפֵּשׂ).