הילד שאהב לאכל ספרים

הנרי אהב ספרים. זו לא חוכמה, הרבה ילדים אוהבים ספרים, יש כאלה שאוהבים את הציורים, יש ילדים שאפילו בלי לדעת לקרוא מתקנים את ההורים שלהם כשהם מדלגים על מילה, אבל הנרי אהב לאכול את הספרים. זה התחיל ממ ילה אחת, אחר כך הוא ניסה משפט וביום הרביעי הוא סיים לאכול את כל הספר. אחרי חודש הוא כבר אכל ספרים שלמים בבת אחת, הוא לא היה בררן, זלל גם מילונים וגם ספרי בדיחות ובעיקר אהב ספרים אדומים. ומרוב ספרים שבלע הוא נעשה חכם מאוד, הוא הצליח אפילו לפתור את התשבץ של אבא בעיתון! הוא חשב שאם יתמיד באכילת הספרים הוא יהפוך לאיש החכם בעולם, אבל הספרים התחילו להתבלבל לו בבטן ובראש והוא הרגיש פתאום שהוא כבר לא כל כך חכם. אוליבר ג’פרס כתב ואייר את הספר המקסים הזה. אחרי שני ספריו הקודמים - ”לאבד ולמצוא” על חברות אמיצה בין ילד קטן ופינגווין עצוב ו”איך לתפוס כוכב” - אגדה נפלאה על חלומות שמתגשמים, שמחתי לגלות שגם הספר הזה מלא חן וקסם. אני אוהבת ספרים שכל פעם שאתה קורא אותם אתה מבין עוד משהו ואני אוהבת ספרים שהמחבר שלהם גם אייר אותם, זה הופך את הקרבה בין המילה הכתובה והאיור לקשר משפחתי של ממש. אוליבר ג’פרס הוא אירי, גר עם משפחתו בבלפסט, העבודות שלו מוצגות בכל העולם וספריו זכו לפרסים יוקרתיים