שני קפה קטן

”היא עוצמת את עיניה ושוב עולות בה מילות השיר, אחר כך הריח המר-מתוק של כלור ויוד, וגם ריח נרקיסים ועוגת גבינה, ואז הצביטה בלב, על כל מה שקרה וכאב כל כך”. סיפורים קצרים שבמרכזם ילדה משם, נערה שרצתה להש תלב בארצישראליות, בחורה מאוהבת, אישה ואם. קולטת את הנגלה והנסתר, מלאת חלומות ותשוקה, כנה ומדויקת עד כאב. הסיפורים מאורגנים בשלושה שערים: יחסים בין אימהות ובנות, חפצים המסמלים בית ושורשים, ואהבה. מילים קסומות שמכילות חיים שלמים ויחסים בין-דוריים. הסופרת תרצה דביר למדה באוניברסיטה העברית שעל הר הצופים ספרות אנגלית ועברית, ועסקה בהוראה בבתי ספר תיכוניים. סיפורים משלה פורסמו בעיתונות הפופולרית ובכתבי עת. ספריה הקודמים: זוהר רוצה לעוף (גוונים, 2016), הילדה של דודה לולה (הקיבוץ המאוחר, 2013) (שגם תורגם לפולנית), אינדיה שלי (חלונות, 2005), זה לא השם שלי (חלונות, 1998). העורכת ד”ר אורנית רמתי דביר, חוקרת מגדר, מתמחה בלימודי נערות.