הנשמה הקטנה והשמש

פעם, בשום זמן מן הזמנים, היתה נשמה קטנה. ונשמה קטנה זו ידעה כי היא האור, שהוא חלק ממיליוני האורות המהווים יחדיו את היקום כולו. אבל הנשמה הקטנה רצתה לחוות את עצמה כאור. ואלוהים אמר שאם הנשמה הקטנה רוצה להכיר את האור, יהיה עליה להכיר גם את החשכה. משום שאיך נוכל לדעת מה זה למעלה בלי למטה, חם בלי קר, מהר בלי לאט? אז הבינה הנשמה הקטנה כי כדי לדעת ולהכיר מי היא באמת, יהיה עליה להכיר את ההפך הגמור. ”זוהי מתנה גדולה,” אמר אלוהים, ”כי בלעדיה, לא היית יכולה לדעת על שום דבר איך הוא בכלל.” וכך יצאה הנשמה הקטנה להרפתקה. ואולי ההרפתקה הזו דומה מאד להרפתקה שכולנו שותפים לה על פני כוכב-הלכת הזה הקרוי בפינו ארץ.