ג’ינג’י 65 דנה רוצה להיות מפקדת

אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁעָלַי לְגַיֵּס אֶת כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁלִּי כְּדֵי לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַחֲבוּרָה שֶׁלִּי: ”אִם אֲנַחְנוּ חֲבוּרָה מְגֻבֶּשֶׁת וַחֲזָקָה, גַּם דָּנָה לֹא תּוּכַל לַהֲרוֹס אוֹתָנוּ. אָז מָה אִכְפַּת לָנוּ לָתֵת לָהּ לִהְיוֹת מְפַקֶּדֶת זְמַנִּית?’’ ”גִ’ינְגִ’י הִתְחַרְפֵן לְגַמְרֵי.’’ מוֹשִׁיק הוֹדִיעַ לְשַׂגִּית. ”אַל תִּדְאַג,” שַׂגִּית עָנְתָה לוֹ, ”אֲנִי כְּבָר אַרְאֶה לְדָנָה מָה זֶה לָתֵת לָנוּ פְּקֻדּוֹת...’’ וְאִיזַבֶּלָה הוֹסִיפָה: ”תְּנוּ–לָהּ תְּנוּ–לָהּ כִּי–אֵין–מְ–פַ–קֵדדדד כְּ–מוֹ גִ’י–נְ–גִ’יייייי!’’ אָז לָמָּה הִסְכַּמְתִּי שֶׁדָּנָה תִּהְיֶה מְפַקֶּדֶת הַחֲבוּרָה שֶׁלִּי? וְאֵיךְ זֶה קָשׁוּר לְהֶסְכֵּם שָׁלוֹם? אֵיךְ הִיא פִּקְּדָה עַל הַחֲבוּרָה בַּשֶּׁטַח? וּמִי יָצָא בַּסּוֹף גֶּבֶר–גֶּבֶר?