האחים קרמאזוב 2 כרכ’

האחים קרמאזוב 2 כרכ’ / דוסטוייבסקי פיודור מיכאילוביץ’ האחים קרמאזוב הוא הרומן האחרון של דוסטויבסקי, ונחשב לגדול שבהם. הילה של כובד ראש אופפת את שמו, ולא בכדי מרבים לצטט ממנו אמירות כגון ”השטן נאבק עם האלוהים, ושדה המערכה הוא נפש האדם”, או ”בלי אלוהים [...] הרי יוצא שהכול מותר”, ועוד כיוצא באלה הגיגים. אלא שדוסטויבסקי לעולם אינו עוסק ברעיונות מופשטים. האידיאות אצלו הן תמיד בשר מבשרן של הדמויות, מקור חיוּתן, הכוח המניע אותן ואת הדרמה של חייהן. דומה שהעוצמות הרגשיות והאינטלקטואליות של הרומן מסתירות לא אחת מעיני הקוראים את הממד הקומי שלו. האחים קרמאזוב הוא לא רק טרגדיה גדולה, אלא גם ספר מצחיק להפליא. יש בו דמויות מגוחכות בטיפשותן (המשרת גריגורי, מרת חוֹחְלָקוֹבָה), יש בו סצנות מלאות הומור מכמיר לב (הנער קוֹליָה עם ה”קטנטנים” שלו), או צחוק מר (ב”מאוּרה” של סְנֶגיריוֹב); אך עיקר כוחו הקומי של דוסטויבסקי הוא כמובן בגרוטסקה, ששיאה הוא ביקורו הבלתי נשכח של השטן בחדרו של איוואן קרמאזוב. תרגום חדש של נילי מירסקי, כלת פרס ישראל לתרגום.