יהודי החצר כל ספורי הרב מ. להמן 19

לִבּוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד הַקָּטָן יִשָּׂשְׂכָר בֶּרְמַן נִקְרַע בְּקִרְבּוֹ לְמַרְאֵה יְגוֹן אָבִיו, רֹאשׁ הַקְּהִלָּה בְּהַלְבֶּרְשְׁטַט, בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ הֵפִיקוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל אֶת זְמָמָם - הֲרִ יסַת בֵּית הַכְּנֶסֶת הַיְּהוּדִי. הַפָּעוֹט הַנָּבוֹן נִחֵם אֶת אָבִיו: ”כְּשֶׁאֶגְדַּל, אֶבְנֶה אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת מֵחָדָשׁ!” רַבִּי בֶּרְמַן גָּדַל וְהָיָה לְאִישִׁיּוּת בּוֹלֶטֶת בְּקֶרֶב אֶחָיו, סוֹחֵר מַצְלִיחַ שֶׁיִּרְאָתוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, וְהוּא נִצֵּל אֶת הַשְׁפָּעָתוֹ וְאֶת קְשָׁרָיו לְטוֹבַת אֶחָיו. רַבִּי בֶּרְמַן, שֶׁהִצִּיל אֶת מֶלֶךְ פּוֹלִין מִמְּבַקְּשֵׁי נַפְשׁוֹ, זָכָה לְהַעֲרָכָה רַבָּה מִן הַמֶּלֶךְ, וְהוּא הִבְטִיחַ לוֹ יְדִידוּת נֶצַח. הַאֻמְנָם? לְאַחַר שָׁנִים שָׁלַח אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ אֶל מוֹתוֹ, לְאַחַר שֶׁהֶאֱמִין בַּעֲלִילָה שְׁפֵלָה שֶׁהֶעֱלִילוּ שׂוֹנְאָיו. רַבִּי בֶּרְמַן נִצַּל מִמָּוֶת בִּזְכוּת מִצְוָה שֶׁקִּיֵּם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ.