הטבעת שהלכה לאבוד

מֵהָרֶגַע שֶׁגִּילִי קִבְּלָה אֶת טַבַּעַת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלָּהּ בְּמַתָּנָה, הִיא לֹא נִפְרְדָה מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ לְרֶגַע. וּפִתְאֹם – הַטַּבַּעַת נֶעֶלְמָה! שָׁנִי, הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁל גּ ִילִי, חַיֶּבֶת, אֲבָל מַמָּשׁ חַיֶּבֶת, לִמְצֹא אֶת הַטַּבַּעַת כְּדֵי שֶׁגִּילִי לֹא תִּהְיֶה עֲצוּבָה כָּל-כָּךְ. לְשָׁנִי יֵשׁ כִּשָּׁרוֹן מְיֻחָד לִמְצֹא דְּבָרִים. וְלֹא, הִיא לֹא מְכַשֵּׁפָה וְלֹא בַּעֲלַת כֹּחוֹת-עָל, אֲבָל הִיא לָמְדָה מִסַּבְתָּא אֵיךְ לִמְצֹא דְּבָרִים שֶׁהָלְכוּ לְאִבּוּד. צָרִיךְ לַחֲשֹׁב אַחֶרֶת! צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ לֹא רַק מִתַּחַת לַפָּנָס! הִצְטָרְפוּ אֶל שָׁנִי בְּמַסַּע הַחִפּוּשׂ אַחַר הַטַּבַּעַת הָאֲבוּדָה וּתְגַלּוּ לֹא רַק אֶת סוֹד הַחֲפָצִים הָאֲבוּדִים אֶלָּא גַּם אֶת עֵרֶךְ הַחֲבֵרוּת וְהָאֹמֶץ לַחֲשֹׁב אַחֶרֶת, מִחוּץ לַקֻּפְסָה. נִיצָּה אֱיָיל הִיא פְּסִיכוֹלוֹגִית, חוֹקֶרֶת וּמוֹבִילָה תָּכְנִיּוֹת בִּתְחוּם הַהִתְפַּתְּחוּת הַפְּסִיכוֹלוֹגִית שֶׁל הָאָדָם. הִיא כָּתְבָה סְפָרִים לִמְבֻגָּרִים וְלִילָדִים שֶׁזָּכוּ לְהַצְלָחָה רַבָּה. הָדָר בֶּרְנְשְׁטֵיין הִיא אָמָּנִית וּמְאַיֶּרֶת, בּוֹגֶרֶת הָאֲקָדֶמְיָה הַמַּלְכוּתִית לְאָמָּנוּת בְּהָאג, הוֹלַנְד. גָּרָה וְיוֹצֶרֶת כַּיּוֹם בְּתֵל אָבִיב.