כמה זמן עוד נשאר איננה שאלה אלא דלת

”כותב את האהבה בין איש לאישה ובין שניהם לעולם ואהבה זו, כדבר המוטו לספר, גדולה מן האוהב ומן האהובה ... איל לגלות אישה? אפשר להתבונן בה ולראות איך היא מגלה ”גשם דק” בתוך כוס מוגבהת שהיא מחזיקה. או לראו תה רואה ”אבקת אור זהובה מתפזרת על קצות נעליה” ... רואה את ראיית-הזולת ... ישראל אלירז רואה את המבט הזה, אבל גם מתאר את שברונו. ”כמה זמן עוד נשאר”: אפשר לשאול בעצב על כי יבוא יום שבו נוכל רק ”להראות את גבנו לעולם”. כלומר לצאת ממנו, או להיות ענושים בתוכו. אבל כשהשאלה הופכת ל”דלת” אפשר לשוב ולהיכנס. הדלת הזו יכולה להיפתח לכל אחד, תמיד. אלירז מעניק לנו מפתח”