אני אנסטסיה מהד’ מחודשת סדרת כותרים

גיבורי חמשת הסיפורים סוחבים איתם חשבונות לא סגורים עם עברם, צועדים לקראת כשלונות ידועים-מראש ומנסים להתמודד עם תחושת ניכור וחוסר הפשר. מרוסקי חלומות הם ממשיכים ובוחרים את בחירותיהם, למרות האפשרויות המ עטות עד כדי עלבון. ואולם הגיבורים האמיתיים של סיפורים אלה הם הרגשות העזים, המעוצבים בעוצמה רבה: הזעם, ההשפלה, הגעגועים לאהבה. הילדה אנסטסיה בסיפור ”ליקוי ירח” היא קורבן להתעללות אב חורג ואם חסרת ישע, המגיבה על ייסוריה באדישות. העיתונאי אלישע פלידל בסיפור ”היינו מדברים על אהבה” מדביק את אהובו במחלה סופנית בניסיון להציל את עצמו מאימת הבדידות. בסיפור ”יומני ברלין” בוחרת גלי, ציירת מחוננת, להיכלא מרצונה החופשי בבית חולים פסיכיאטרי. מור אלקבץ, בסיפור ”שירת בלהות או הגמילה הלא ממומשת של מור אלקבץ”, היא פמיניסטית נאורה, שנוצרת בתוכה שנאה עמוקה, הן לעצמה והן למין הנשי כולו. ואילו גיבורת הסיפור ”סרטים”, היא קולנוענית תל אביבית מובטלת, שמתארת ימים אחרונים של אהבה ומתעמתת עם שיממון חייה ועם בגידתו של אהובה. אלונה קמחי, נולדה ב- 1966 בלבוב, ברית המועצות, עוסקת בקולנוע, תיאטרון וכתיבה. הקובץ ”אני אנסטסיה” זכה בפרס אקו”ם לספרות (1993). זהו ספרה הראשון.