למען בטחוננו

מקאמות היו, מאז שחר ההיסטוריה, דרך לתאר עלילות גבורה. לכאורה, הן פיוטיות מכדי לתאר את עיסוקו של צבא באש ובאבק ואת עבודתם של אנשי המלחמה ושל כלי המשחית, ובכל זאת, דווקא באמצעות החרוזים נמצא הנתיב לתאר את הנשמה הגדולה שמאחורי עבודת השטח והמטה, היום-יומית והאפורה, שרחוקה מזרי הדפנה ומתשואות ההלל. אחרי הכול, אלה האנשים - חיילים צעירים ומפקדים ותיקי קרבות - שמביאים אל תוך שגרת הביטחון מגע אנושי של מסירות, הקרבה, תעוזה ואומץ לב. במדינה קטנה כשלנו, המחוברת אל הצבא ואל עבודת הביטחון השוטף, נמצאים מאחורי הדי הנפץ, בתוך עמוד האש ועמוד הענן מי שמוסרים נפשם, סביב השעון, בימי חול וחג, למען ביטחוננו. דווקא משום כך הם ראויים למילים הפיוטיות, שמעניקות להם את הכבוד, ההערכה וההצדעה שהם כל כך ראויים לה.