מעשה בעכבר שלא רצה להיות עכבר

הָעַכְבָּר מַרְגִּישׁ עָלוּב וּמִסְכֵּן, לָכֵן הוּא מַחְלִיט כִּי כְּדַאי לוֹ לִהְיוֹת בַּעַל חַיִּים אַחֵר. הוּא עוֹבֵר מֵחַיָּה לְחַיָּה: מֵאַרְיֵה וְעַד דַּג זָהָב, מִפִּיל וְעַד צִפּוֹר, וּמְגַל ֶּה שֶׁעַל כָּל יִתְרוֹן שֶׁיֵּשׁ לַחַיָּה יֵשׁ גַּם חִסָּרוֹן הַמְּיֻחָד לָהּ. אֲבָל מָה הַיִּתְרוֹנוֹת בְּלִהְיוֹת עַכְבָּר? אֶת זֶה צָרִיךְ הָעַכְבָּר לְגַלּוֹת, וְהוּא עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ לַגִּלּוּי בְּאֶמְצָעוּת הַחֲרוּזִים הַמְּשֻׁבָּחִים וְהַהוּמוֹר הֶעָדִין שֶׁל אֵהוּד מָנוֹר. אֵהוּד מָנוֹר, מִגְּדוֹלֵי הַפִּזְמוֹנָאִים בְּיִשְׂרָאֵל, זוֹכֵה פְּרַס י ִשְׂרָאֵל לַזֶּמֶר הָעִבְרִי, פְּרַס אַקוּ״ם עַל מִפְעַל חַיִּים וּפְרָסִים רַבִּים נוֹסָפִים. הִלָּה חַבְקִין אִיְּרָה יוֹתֵר מִ-150 סִפְרֵי יְלָדִים וְנֹעַר שֶׁכָּתְבוּ מֵיטַב הַסּוֹפְרִים, וְרַבִּים מֵהֶם זִכּוּ אוֹתָהּ בִּפְרָסִים בָּאָרֶץ וּבְחוּ״ל.