גשר של נייר

הירשפלד: ”שלום הוא מטרה נעלה, אבל שלום הוא אמצעי שנועד לחזק את ישראל ואת העם היהודי”. שנדלר: ” כשעושה אוסלו אומר שהשלום הוא אמצעי ולא מטרה, השלום אינו ”עגל הזהב” – זה אומר מבחינתי שאתה בורח ממשיחיו ת השלום כמו שאני בורח ממשיחיות אחרות”. הירשפלד: ”ההתיישבות היתה תמיד מרכיב חשוב בעיצוב גבולות המדינה.” שנלר: ”ייתכן שחלק מהתנחלויות תתפרקנה. אבל הערך ההתנחלותי ישאר לעד. אולי ביישוב שלי יפונה בעתיד, אבל היישוב שלי הוא שיגן ויקבע איפה יעברו גבולות מדינת ישראל”. שניהם באו מעולמות מרוחקים זה מזה. מקטבים שונים. האחד, יליד הארץ, השני נולד בניו זילנד וגדל באוסטריה, מראות חייו הם הנופים צרובי השמש של ישראל, וזה – יערות רעננים ונהרות שוצפים במרכז אירופה. האחד גדל על ברכי הדת, האחר היה מנוכר אליה רוב שנותיו. האחד ימין, האחר שמאל. זה חניך בני עקיבא וזה חבר השומר הצעיר. זה מתנחל והיה מראשי מועצת יש”ע, וזה מהוגי הסכם אוסלו ומיישמיו. במשך שנים ארוכות הם הפנו עורף זה לזה, ועכשיו, על רקע הסערה הגדולה העומדת לפתחנו, פנו עתניאל שלנר ויאיר הירשפלד לדיאלוג ארוך שנולד מתוך האחווה והערבות ההדדית להמשך קיומה של המדינה. דיאלוג שהוליד מסמך עקרונות משותף לשמאל ולימין, שיהפוך, על פי אמונתם, לגשר של נייר שיאחה את הקרע הגדול. עתניאל שנלר יאיר הירשפלד - הסכם אוסלו הוא חורבן. - ההתנחלויות יקבעו לא במעט לא במעט את הגבולות. - הפרדה דמוגרפית גם במחיר העתקת - מדינת כל אזרחיה – איבוד הזהות היהודית. התנחלויות. - קיום המדינה תלוי בגבולות מוסכמים ובטוחים. - אני רוצה מדינה יהודית. נקודה.