מדינה בהפרעת קשב וריכוז

”הפרעת קשב וריכוז זה אנחנו” – כלומר, אני, אתה, הוא, היא – המתהלכים ומתנהלים באינטראקציה אנושית, בכל מקום ובכל אזור בו אין דבר ריק ופנוי ממנה. בספרו זה, מותח פרופ’ נתן ווטמברג בקורת נוקבת, נוקבת אך רבת חמלה, על התנהלותה הקוטבית של החברה בישראל, החל מאסון אולם ורסאי על תקרתו המתמוטטת על יושביו, וכלה בנערי המכינה הצבאית היוצאים ביום סוער וגשום היישר אל מותם בנחל צפית, על אנשי חיל-הים הצוללים בנחל הקישון המטונף והמזוהם באין פוצה פה ומצפצף במשך שנים ארוכות, ועל התנהלותו הנלוזה של העם בישראל בשווקים, בסופרמרקטים, בכבישים, במגרשי החניה, בשדות התעופה, בבתי הספר, בצבא, ובכל מקום ואזור בו אנו מתנחלים ומנהלים אנטרקציה אנושית. בספרו זה, ניחן פרופ’ נתן ווטמברג בכשרון ספרותי לא מבוטל, עד כי יש בכוחו לאלצנו להתבונן ולהביט מבעד למראה במראת פנינו, ולזמן אותנו כבמעין דז’ה וו, להלך פקוחי עינים בשבילי ה-ADHD, כשם שהתהלכנו בשבילים אלה אי-אז בטרם ספר זה, כמוכי-ירח המהלכים על פי תהום. למרות כל האמור לעיל, ועל-אף ביקורתו הנוקבת, פרופ’ נתן ווטמברג, כנוירולג המצויד בהכשרה ארוכת שנים כאיש מדע הרפואה וכבעל-שם בארץ ובעולם, מפתח בספרו זה תאוריה חשובה וכבירה ביחס לסממניה של ”הפרעת קשב וריכוז” הקשורה בחבל הטבור למאפייניה של התרבות המודרנית, שכל התנהלותה מושפעת במדה-רבה באופן בלתי מודע מהפרעה זו, ורק הכרה הכרחית בלקות זו, תגרום באמת ובתמים לרפא את כל שסעיה של החברה, ולהפוך את מדינת ישראל למדינה מתוקנת ככל העמים ולשמש שוב כמעין אורים ותומים ואור לגויים.