אינני באף מקום אחר

נפגשנו בחורף 2023. קבוצה של אנשים הלומי צער שלא מכירים איש את רעהו, שלא יודעים בכלל אם יש מילים בעולם. אבל לאט-לאט המפגשים הפכו לעוגן – אישי, חברתי ותרבותי. זמן ומקום שאפשר לאחוז בהם, משמעות ונחמה. הטקסטים בספר הזה נכתבו בידי אנשים שנגעה בהם מפלצת השכול והאימה. תושבי עוטף עזה, והורים, ילדים ואחים שאיבדו את אהוביהם בשבעה באוקטובר, במלחמה, במסיבה, בימים האלה ש"מלחמה" ו"מסיבה" הן מילים שמתארות דבר דומה.  הוא ספר שכתוב במגוון צורות – מסה, פרוזה, שירה – ומציע מבט מפנים, על מה שהיה ומה שהווה, ללא תיווך וללא פרשנות. בתשתיתו ניסיון אמיץ לגעת בכאב ובטראומה, באופן (שאולי. שלפעמים. שלרגע. כמו שיצירות אומנות עושות) – נותן מובן למה שאי אפשר להבין.כתבו: אילנית סוויסה / ענת אמיר / אבי דבוש / איתמר ויזל / ליאת שדה־סעדון / דודו איבגי / אדוה אברמוביץ / כנרת סמואל פולק / סער ליבן / תומר שורץ / נגה גדג׳ / מוטי גיגי / טובה פורטי / ארז כהן מבטח / סופי ברזון מקאי וגילי זיידמן