שירי הקודש של משה אבן עזרא כרך ב'

כרך שני: משה אבן עזרא, משורר, פואטיקן ופייטן קנה את פרסומו הרחב בזכות ה'סליחות' הרבות שלו שנקלטו בספרי התפילה של קהילות ישראל בספרד וסביב הים התיכון, ואשר היקנו לו את כינויו 'הסלח'.ולעומת הפייטנות הקדומה העושה שימוש בפעלולי צורה רבים, ולעומת שירי החול של משה אבן עזרא המצטיינים ברטוריקה מקושטת ומלוטשת, מתאפיינת שירת הקודש שלו בפשטות תבניתית ובישירות לירית. המשורר נוטל על עצמו את תפקיד שליח הציבור ונותן מבע לתחושות החטא של היחיד ולתקוות הגאולה של הכלל בפיוטים העשויים בשלל סוגים וצורות.במהדורה מדעית זו למעלה משלוש מאות פיוטים. לצורך הכנתה נבדקו מקורות רבים: קבצי תפילה מספרד ומקהילות יוצאי ספרד, סידורים ומחזורים מכִּתבי יד ומדפוסים, וכן קטעי כתבי יד מגניזת קהיר המקדימים את העדות הטקסטואלית למאות השתים עשרה והשלוש עשרה.נכללו 'קדושתאות' מתוך ה'מעמד' הגדול של משה אבן עזרא ליום הכיפורים, ו'קדושתא' לחנוכה.בכרך זה, נכללו פיוטים לכל מועדי השנה, פיוטים ל'נשמת', פיוטי 'יוצר' ('מאורות', 'אהבות', 'גאולות'), ובעיקר 'סליחות' ו'תוכחות'. בסוף הכרך מדור פיוטים מסופקים, מפתחות ונספחים.ישראל לוין מאוניברסיטת תל-אביב הוא חתן פרס ישראל לספרות לשנת תשס"ט. בין ספריו: 'שמואל הנגיד, חייו ושירתו' (1963), 'אברהם אבן עזרא, חייו ושירתו' (1963), 'חי בן מקיץ לאברהם אבן עזרא' (1983), 'ילקוט אברהם אבן עזרא' (1985), 'הסוד והיסוד: מגמות של מיסתורין בשירתו של אבן גבירול' (1986), 'כתר מלכות לרבי שלמה אבן גבירול' (2005). ישראל לוין הוא גם העורך המדעי של הסדרה 'שירת תור הזהב', בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב, ומהדיר של ספרי ריה"ל, רשב"ג, ראב"ע וטודרוס אבולעפיה שראו אור בסידרה זו .טובה רוזן היא פרופסור לספרות עברית בימי הביניים. לימדה באוניברסיטת תל אביב ומלמדת באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מספריה: 'יצירה מחוכמה: עיון בשירי שמואל הנגיד' (עם עדי צמח, 1983),' לאזור שיר: על שירת האזור העברית בימי הביניים' (1985), 'שירת החול העברית בימי הביניים' (1997),Unveiling Eve: Reading Gender in Medieval Hebrew Literature (2003), 'ציד הצבייה: קריאה מגדרית בספרות העברית מימי הביניים' (2006), 'שמואל הנגיד: שירים' (2006). כן תרגמה את 'הגיטרה הכחולה ושירים אחרים' מאת המשורר האמריקני וואלאס סטיבנס (1985).מאת ישראל לוין וטובה רוזן בהוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב. המחברים הגיהו מכתבי יד ומדפוסים, ערכו, פירשו והקדימו מבואות.