אורן ורקסי

הַמְּכוֹנָה רָעֲדָה וְזִמְזְמָה וְקִרְקְשָׁה, וְאָז הִיא הִשְׁמִיעָה קְלִיק וּטְ־רָ־א־ח  וּבּוּם גָּדוֹל וְהַדֶּלֶת נִפְתְּחָה. לְאָן הִגַּעְנוּ? כְּשֶׁאֹרֶן מוֹצֵא בֶּחָצֵר דִּינוֹזָאוּר קָטָן,  הוּא מֵבִין מִיָּד שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהַחְזִיר אוֹתוֹ  הַבַּיְתָה לְעִדַּן הַיּוּרָה. מַזָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּבַּיִת  מְכוֹנַת זְמַן שֶׁנּוֹסַעַת לְאָחוֹר וּמַגִּיעָה לְכָל  תְּקוּפָה בַּהִיסְטוֹרְיָה. הַבְּעָיָה הִיא שֶׁלִּפְעָמִים  הַמְּכוֹנָה טָסָה לְאָן שֶׁמִּתְחַשֵּׁק לָהּ... אֹרֶן וְרֶקְסִי, סֵפֶר הַבִּכּוּרִים שֶׁל אֲבִיעַד שַׂר־שָׁלוֹם, מַזְמִין אֶת הַיְּלָדִים לְדַלֵּג בֵּין טְרוֹיָה לַפִּירָמִידוֹת בְּמַסַּע הַרְפַּתְקָאוֹת פָּרוּעַ וּמְשַׁעֲשֵׁעַ. לִיאָב צַבָּרִי הוּא מְאַיֵּר וְאָנִימָטוֹר, בַּעַל הַטּוּר הַשְּׁבוּעִי "אַב הַבַּיִת" בְּמַעֲרִיב.