סדר ואי-סדר כמושגים של הכרה

סדר ואי-סדר מצויים בכל תחומי הניסיון האנושי – התאורטי והמעשי, הפרטי והציבורי, החומרי והמופשט, הרצוני והבלתי רצוני, הטבעי והתרבותי. אף שכל שיטה פילוסופית נוגעת במישרין או בעקיפין בשאלות 'מהו סדר?' ו'מהו אי-סדר?', עד כה לא זכו שאלות אלה לתשומת לב פילוסופית שיטתית. סדר ואי-סדר כמושגים של הכרה מבקש למלא חוסר זה ולהראות שהמושגים הבסיסיים והחיוניים הללו טומנים בחובם הפתעות למחשבה הרפלקטיבית.חמשת פרקי הספר בוחנים את מאפייניהם המובהקים של מושגי הסדר והאי-סדר תוך ניתוח היחסים שבין פשטות למורכבות, גבולות וחוקים, הכרח ומקריות, אוביקטיביות וסוביקטיביות. ניתוח זה משמש בסיס להבחנה בין סוגים שונים של סדר ואי-סדר, שיחסי הגומלין המורכבים ביניהם אורגים את הרשת המסועפת של ההכרה. הדיון מלוּוֶה בדוגמאות מהיום-יום, מתחומי המדעים, הפילוסופיה, האמנות והפולקלור. הדוגמאות מאפשרות להציג את מגוון התפיסות לגבי סדר ואי-סדר על ההבדלים ביניהן ועל הגרעין המשותף להן. סופו של הספר בהרהורים על התועלת שבמושגים השונים של סדר להבנת האדם את עצמו ולהבנת העולם הסובב אותו.זהו ספרה השמיני של . שני ספרי העיון האחרונים פרי עטה שראו אור בעברית הם (אוניברסיטת חיפה, 2007) ועל (אוניברסיטת תל אביב, 2010).