חגי חגית והזקית חוגגים חנכה

שירי צוק

starstarstarstarstar

חֲנֻכָּה מִתְקָרֵב, וְחַגַּי וְחַגִּית מְצַיְּרִים סְבִיבוֹן עֲנָק. אֲבָל מָה בָּא אַחֲרֵי פּ’? ”אַחֲרֵי פּ’ בָּאָה צ’,” אוֹמֶרֶת חַגִּית. ”כֵּן?” שׁוֹאֵל חַגַּי. ”לֹא!” עוֹנֶה הַשָּׁטִיחַ. הַשּ ָׁטִיחַ? הַשָּׁטִיחַ עוֹנֶה?! מָה פִּתְאוֹם, זֹאת זִקִּית! הַזִּקִּית שֶׁבִּקְּרָה בְּפֶסַח חָזְרָה, וְהִיא תַּסְבִּיר לְחַגַּי וְחַגִּית אֶת סֵדֶר הָאוֹתִיּוֹת עַל הַסְּבִיבוֹן, תְּסַפֵּר אֶת סִפּוּר הַמַּכַּבִּים וְתַגִּיד שֶׁסֻּפְגָּנִיּוֹת הֵן הַדָּבָר הֲכִי טָעִים בָּעוֹלָם (בְּעִקָּר אֵלֶּה בְּטַעַם יַתּוּשִׁים).

זמינות