העימות העיראקי-ישראלי 2000-1948

אלת ארץ - ישראל, הציונות והקונפליקט הישראלי - ערבי היוו באורח מסורתי סוגיות שהעסיקו את המשטרים השונים בעיראק, החל מבית המלוכה ההאשמי, דרך משטרי הבעת’ ועד למשטרו של סדאם חוסין. במהלך כל שנות קיומה של מ דינת ישראל, נקטו כלפיה משטרים אלה מדיניות עוינת, וקראו למאבק צבאי לשם חיסולה. בכל המלחמות בין ישראל למדינות ערב התערבה עיראק על ידי משלוח כוחות צבא, או שניסתה לעשות כך, אך נסיבות שלא היו תלויות בה מנעו את מעורבותה הפעילה. בפועל לחמו כוחות עיראקים נגד צה”ל רק במלחמת העצמאות ובמלחמת יום הכיפורים. בשני מקרים אלו הישגיהם בלחי מה היו מוגבלים, אך לנוכחות כוחותיהם בזירה הייתה השפעה ברמת יחסי הכוחות במערכה. במלחמת המפרץ השניה (1991) יזמה עיראק את העימות עם ישראל ככלי בהתמודדותה מול כוחות הקואליציה. במישור זה לא מילא שיגור הטילים על ישראל את מטרתו, אך בהיבט הישראלי הייתה זו פעילותה המשמעותית ביותר של עיראק, וזו שהסבה את הנזק הרב ביותר.