הקטר דפים עבים

בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת קַטָּר עוֹמֵד שָׁמֵן וּמַזִּיעַ, עָצוּם וְכָבֵד. נוֹשֵׁם וְנוֹשֵׁף וְרוֹשֵׁף וְנוֹחֵר - וְגַל חֹם מִבִּטְנוֹ מְשַׁחְרֵר. הַקַּטָּר מִתְכּוֹנֵן לַנְּסִיעָה כְּשֶׁבִּקְרוֹנוֹתָיו מִטְעָנִים מִכָּל טוּב, מִבָּנָנוֹת וְעַד פִּילִים, מֵאֲוָזִים וְעַד תּוֹתָח עֲנָקִי וַאֲפִלּוּ אֲנָשִׁים שֶׁלּוֹעֲסִים נַקְנִיקִים — וְעוֹד רֶגַע הוּא יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ. אֵיךְ הוּא סוֹחֵב אֶת כָּל הַמִּטְעָנִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה? מִנַּיִן יֵשׁ לוֹ כּוֹחַ? עֲלוּ עַל הָרַכֶּבֶת וּתְגַלּוּ. יוּלִיאַן טוּבִים (1894-1953) הוּא מִגְּדוֹלֵי הַסּוֹפְרִים שֶׁל פּוֹלִין בַּמֵּאָה שֶׁעָבְרָה. הוּא הִתְפַּרְסֵם בְּעִקָּר בְּסִפְרֵי הַיְּלָדִים שֶׁכָּתַב. סִפְרוֹ הַקַּטָּר הָפַךְ לִקְלָסִיקָה.