נסיכת פיות כזאת במרכז הבמה

שָׁלוֹם! קוֹרְאִים לִי גֶ’רַלְדִין וַאֲנִי נְסִיכַת פֵיוֹת. הִכַּרְתֶּם אוֹתִי בַּסֵּפֶר ”נְסִיכַת פֵיוֹת כָּזֹאת”. בְּעִקְבוֹת הַהַצְלָחָה הַמְסַחְרֶרֶת שֶׁלּוֹ בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לְהַמְשִׁיךְ וּ לְסַפֵּר עַל עַצְמִי. אָז הִנֵּה סִפּוּר עַל הַצָּגָה שֶׁבָּהּ הִשְׁתַּתַּפְתִּי. בַּהַתְחָלָה בּוֹחֲרִים אוֹתִי לְתַפְקִיד לְגַמְרֵי לֹא נָכוֹן, אֲבָל בַּסּוֹף אֲנִי מְגַלָּה עַד כַּמָּה אֲנִי נ וֹ צֶ צֶ ת. ג’וּלִי אֶנְדְרוּז, הַשַּׂחְקָנִית שֶׁמֻּכֶּרֶת לְכָל הַיְּלָדִים כְּמֶרִי פּוֹפִּינְס הָאַגָּדִית, כָּתְבָה יַחַד עִם בִּתָּהּ, אֶמָה ווֹלְטוֹן הֶמִילְטוֹן, סִדְרָה מְלֵאַת קֶסֶם שֶׁכָּבְשָׁה אֶת רְשִׁימוֹת רַבֵּי הַמֶּכֶר. זֶהוּ הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בַּסִּדְרָה, וְגַם הוּא יְדַבֵּר אֶל כָּל יַלְדָּה שֶׁעָמֹק בַּלֵּב יוֹדַעַת שֶׁהִיא נ וֹ צֶ צֶ ת.