פינגוינים קטנים בהמונים

נָעִים וְנֶחְמָד לְבַלּוֹת קְצָת זְמַן לְבַד. אֲבָל לִפְעָמִים מֵרֹב לְבַד, מַרְגִּישִׁים בָּדָד. מָה קוֹרֶה כְּשֶׁהַזְּמַן שֶׁלָּנוּ לְבַד נֶעֱלָם – כְּשֶׁתִּינוֹקוֹת מִצְטָרְפִים, וּבָּלָגָן מַחְלִ יף אֶת הַשֶּׁקֶט? מָה שֶׁבָּטוּחַ הוּא שֶׁאִם הַתִּינוֹקוֹת הָאֵלֶּה הֵם פִּינְגְּוִינִים, שׁוֹבְבוּת וּמְתִיקוּת יִהְיוּ מְעֹורָבִים בָּעִנְיָן. שִׁיר הַהַלֵּל הַמַּבְרִיק שֶׁל מֶלִיסָה גִּיּוֹן לְחַיֵּי מִשְׁפָּחָה מָלֵא בְּהוּמוֹר וּבַיְּדִיעָה שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה עַד כַּמָּה הִיא מַתִּישָׁה, הוֹרוּת תָּמִיד שָׁוָה אֶת הַמַּאֲמָץ.