תחנה סופית אלג’יר

תחנה סופית אלג’יר / בן דוד מישקה פיגוע קשה מטלטל את חייו של הצייר מיקי שמחוני ביום פתיחתה של תערוכת היחיד שלו, ובעודו נתון בהלם האובדן הוא מתבקש להצטרף אל שורות המוסד: דרכונו של צעיר קנדי, הדומה מא וד לשמחוני במראהו, הגיע לידי הארגון, ושמחוני מתבקש לאמץ את זהותו. בדמותו החדשה הוא מצטרף לחוליה של המוסד, אשר על רקע פיגועי האינתיפאדה השנייה יוצאת למבצעים נועזים ברחבי העולם לסיכול משלוחי הנשק לארגוני החבלה ולעצירת הפצצה האיראנית. שמחוני מתוודע לצפונות חייו של כפילו הקנדי, שאת זהותו הוא מאמץ, והוא רואה בו את האפשרות הבלתי ממומשת של חייו, אילו בחר סבו להגיע אחרי מלחמת העולם השנייה לקנדה, במקום לפלשתינה. אפשרות זו, כמו גם התעלומה סביב היעלמו של הכפיל, אינה נותנת לו מנוח. אשה יפה ומסתורית, שהיתה אהובתו של הכפיל, מעוררת בשמחוני אהבה ישנה ועזה, ומחדדת את שאלת זהותו והבחירות שעשה בחייו: האם ימשיך לשרת את ארצו, או יחיה איתה ויממש את ייעודו כצייר? חוברת שירים המתארת את קיצה של המדינה, אותה מוצא שמחוני בשעה שחודר לבית הוריו של כפילו, מוסיפה גם היא לתהיותיו בהציבה סימן שאלה מוחשי לגבי האתוס הציוני. שאלות אלה, ומערכת היחסים המתעצמת בין שמחוני, כפילו הנעלם ואהובתם המשותפת, יגיעו לפתרונם רק בסופו הדרמטי של הרומן.