אני בן יפן היפה

בשנת 1968 זכה יסונרי קוובטה בפרס הנובל לספרות. במעמד קבלת הפרס נשא נאום שהותיר רושם עז על שומעיו, כיוון שבמילים ספורות הצליח להגיש מבוא נהיר, מתומצת ועמוק לתרבות יפן העתיקה ולתפיסת היופי הייחודית לה. הרצאה מיתולוגית זו אורגת יחדיו את יופיה ושבריריותה של שירת יפן המסורתית עם עדינותן של אמנויות סידור הפרחים ושל הקדרות העתיקה ועם חכמתם הנוקבת והנוגעת ללב של החכמים הבודהיסטיים. מילותיו של קוובטה ניחנות ביופי גדול אך גם בעצב, ומביעות את כמיהתו לעברה הנעלם של ארצו. בהרצאה זו מבקש גדול סופרי יפן מקוראיו לזכור את שאבד.