מספרת הסיפורים

יש‭ ‬סיפורים‭ ‬שחיים‭ ‬לנצח‭...‬ סייג‭’ ‬סינגר‭ ‬היא‭ ‬אופה‭. ‬היא‭ ‬עובדת‭ ‬בלילות‭ ‬בניסיון‭ ‬להימלט‭ ‬ממציאות‭ ‬של‭ ‬בדידות‭, ‬זיכרונות‭ ‬קשים‭ ‬וצלו‭ ‬של‭ ‬מות‭ ‬אִמה‭. ‬כשג’וזף‭ ‬ובר‭,‬‮ ‬קשיש‭ ‬בעל‭ ‬מבטא‭ ‬גרמני‭ ‬כבד‭, ‬מתחיל‭ ‬לבקר‭ ‬במאפייה‭, ‬נרקמת‭ ‬ביניהם‭ ‬ידידות‭ ‬מיוחדת‭. ‬חרף‭ ‬ההבדלים‭ ‬ביניהם‭, ‬הם‭ ‬מוצאים‭ ‬זה‭ ‬בזה‭ ‬את‭ ‬הצלקות‭ ‬שאחרים‭ ‬לא‭ ‬רואים‭, ‬והופכים‭ ‬לחברים‭.‬ הכול‭ ‬משתנה כשג’וזף מגלה‭ ‬שסייג‮’‬‭ ‬יהודייה‭. ‬הוא‭ ‬מתוודה‭ ‬על‭ ‬סוד‭ ‬נושן‭ ‬ומביש‭ ‬‮–‬‭ ‬כזה‭ ‬שאיש‭ ‬בעיירה‭ ‬אינו‭ ‬חושד‭ ‬בו‭ ‬‮—‬‭ ‬ומבקש‭ ‬מסייג‮’‬‭ ‬טובה‭ ‬יוצאת‭ ‬דופן‭. ‬אם‭ ‬תסכים‭, ‬היא‭ ‬ניצבת‭ ‬לא‭ ‬רק‭ ‬בפני‭ ‬ההשלכות‭ ‬המוסריות‭, ‬אלא‭ ‬גם‭ ‬בפני‭ ‬אלה‭ ‬המשפטיות‭. ‬כשזהותה‭ ‬שלה‭ ‬עומדת‭ ‬לפתע‭ ‬למבחן‭, ‬סייג’‭ ‬מתחילה‭ ‬לפקפק‭ ‬בהנחות‭ ‬שטיפחה‭ ‬ביחס‭ ‬לחייה‭ ‬ולמשפחתה‭. ‬מתי‭ ‬הופכת‭ ‬בחירה‭ ‬מוסרית‭ ‬לציווי‭ ‬מוסרי‭? ‬והיכן‭ ‬מותחים‭ ‬את‭ ‬הגבול‭ ‬בין‭ ‬עונש‭ ‬לצדק‭, ‬בין‭ ‬מחילה‭ ‬לרחמים‭?‬