במקום עוגה

ביום חמישי בבוקר כשטיילנו, אני ויהודית, יד ביד בשדרות רוטשילד מול בית מספר 62, צלצל הטלפון שלה. מהעבר השני נשמע מענה אוטומטי של קופת חולים המזכיר לה את התור לרופא העיניים בשבוע הבא. מול בית 104 צלצל הטלפון שלי. מהעבר השני נשמע מענה אוטומטי של קופת חולים המזכיר לי את התור לרופא העור בשבוע הבא. המשכנו לטייל. עד כיכר הבימה לא התקבלו שיחות נוספות, היינו מאושרים.* * *בגיל שישים החלטתי שבמקום להביא עוגה למשרד ביום ההולדת אפרסם סיכום שנתי על חוויות שחוויתי במהלך השנה. הכוונה הייתה לשתף חברים צעירים ממני בחוויות שיכולות להתממש רק בגיל מבוגר יותר.בגיל 66 התחלתי לכתוב סיפורים קצרים על עניינים שקרו לי, עניינים ששמעתי עליהם, עניינים שיכולים היו להיות ועניינים שאולי עוד יהיו בעתיד הקרוב ובעתיד הרחוק יותר. בגיל שבעים החלטתי שאם  אני נהנה מאוד מהסיפורים שלי, ייתכן שעוד אנשים ייהנו מהם – והרי הספר לפניכם.בספר תמצאו סיפורים קצרים בנושאים שונים: אהבה, פרנסה, בדידות, שייכות, שליטה, עלייה, גיל ועוד. מקווה שתיהנו.אני בן שבעים וקצת, עדיין עובד בהי־יטק, גר במושב יעד שבגליל, נשוי באושר, בריא, מוקף בארבעה בנים מוצלחים, בחמישה נכדים נהדרים ונכדה אחת מצוינת. למה עוד אפשר לצפות?