סיפורי תל-אביב

תקציר הספר: שלוש הנובֶלות התל-אביביות של קציר הן על שלוש דמויות זרות בתל-אביב, שגיחתן לעיר הזאת נכרכת בהתנפצות וּויתור, בקיצוץ ובצמצומים של שאיפה גדולה, חלום או פרויקט. הנובלות הללו הן הפסגו ת הבלתי-מוטלות-בספק של כתיבתה של קציר עד כה, והן נדפסות כאן בנוסח מחודש. ”סוגרים את הים” היתה בעיני המבקרים והקוראים הנובלה הטובה ביותר בספר הראשון של קציר, שנקרא על שמה. ”מגדלורים של יבשה” היא אחת הנובלות היפות ביותר בספרות הישראלית, נובלה מרשימה ונוגעת-ללב, שמעטות כמוה נכתבו בעברית. ”הנעליים של פֶליני” מדגימה את יכולתה הגדולה של קציר לסחוף את קוראיה גם במַפתח אחר, קומי-גרוטסקי. שני ספרי הספריה הקטנה, ’סיפורי חיפה’ ו’סיפורי תל-אביב’, מרכזים את רוב-רובה של הפרוזה שכתבה קציר עד כה, מלבד שני הרומאנים שפירסמה. לקוראים שיפגשו את הנובלות שבספר זה לראשונה מזומנת חוויית קריאה חריפה ומעוררת. אך גם בשביל קוראיה הוותיקים של קציר יש כאן ”רגע של הולדת”, שכן השנים שחלפו רק מחדדות בדיעבד את רושמה של אמנות הכתיבה שלה. ”סוגרים את הים” (1988) ו”הנעליים של פליני” (1989) נכללו בספר ’סוגרים את הים’. הנובלה ”מגדלורים של יבשה” (1998) נכללה בספר ’מגדלורים של יבשה’. נוסח הסיפורים נערך מחדש לקראת הדפסתם בספר זה. המלצת העורך הפרוזה של יהודית קציר עוסקת באהבה פגומה, כואבת, מתסכלת. במרכז הרומנים והסיפורים הקצרים שפרסמה עומדים נשים וגברים שהאהבה מערערת אותם, מפוררת את חייהם וגובה מחיר יקר. ”סוגרים את הים”, שהתפרסם לראשונה ב-1988, הוא נובלה על מורה בת 31 שמחסירה יום עבודה כדי לנסוע לעיר הגדולה ולפגוש בחברת ילדות, ועוברת עקס כך טלטלה רגשית גדולה. ראובן, הגיבור של הנובלה ”מגדלורים של יבשה” (1998), הוא מוסדניק ומשפטן מבטיח בעברו שנמצא על סף פרישה ומשמש כעו”ד של ההסתדרות מכרמיאל. הסיפור, שמתנהל במהלך נסיעה מירושלים לתל אביב, מגולל את תודעתו של ראובן המספר לעצמו מחדש את סיפור אהבתה לאחר של אשתו הראשונה ואת סיפור נישואיו השניים. הנובלה ”הנעליים של פליני” (1989) מספרת על אהבה גרנדיוזית ותיאטרלית של קולנוען כושל בשם יהושע שפילמן, לגיבורת הסיפור, מלצרית מעוררת גיחוך וחמלה. ”סיפורי חיפה” ו”סיפורי תל אביב”, שני קבצים של קציר שראו אור בסדרת הספריה הקטנה של פרופ’ מנחם פרי, מרכזים את רוב רובה של הפרוזה שכתבה קציר עד כה, למעט שני הרומנים שפרסמה (”למאטיס יש את השמש בבטן” ו”הנה אני מתחילה”). בשנות השמונים היא החלה לפרסם סיפורים קצרים בעיתונות הישראלית, ובשנת 2007 זכתה בפרס ראש הממשלה ליצירה. עבור קוראיה הרבים יש בקובץ ”סיפורי תל אביב” את הגרעין הראשוני של יצירתה.