הגדה של פסח בחרוזים

מָה מֻנָּח עַל צַלַּחַת הַסֵּדֶר וּמַדּוּעַ? מִיהֵם אַרְבַּעַת הַבָּנִים וּמָה הֵם מְסַמְּלִים? אֵיךְ זוֹכְרִים אֶת עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת? וּמָה בְּעֶצֶם אוֹמְרוֹת כָּל הַתְּפִלּוֹת עִם הַמִּלִּים הַמּ ְסֻבָּכוֹת? הַגָּדָה מְקוֹרִית וְרַעֲנַנָּה, שֶׁמַּצִּיעָה לַדּוֹר הַצָּעִיר פֵּרוּשִׁים וְהֶסְבֵּרִים לְכָל הַמֻּנָּחִים, הַמִּצְווֹת וְהַסִּפּוּרִים הַמָּסָרְתִּיִּים. בְּכָל עַמּוּד תִּמְצְאוּ אֶת נֹסַח הַהַגָּדָה הַמְּקוֹרִי, וּלְצִדּוֹ אִיּוּרִים הוּמוֹרִיסְטִיִּים מְלֵאֵי דִּמְיוֹן וַחֲרוּזִים מְשַׁעְשְׁעִים שֶׁמַּסְבִּירִים בְּשָׂפָה פְּשׁוּטָה אֶת מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים. תּוֹסֶפֶת מַעֲשִׁירָה לְשֻׁלְחַן הַסֵּדֶר הַמִּשְׁפַּחְתִּי, שֶׁמַּנְגִישָׁה לְיַלְדֵי שְׁנוֹת הָאַלְפַּיִם אֶת אַחַד הַטֶּקְסְטִים הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר בַּמָּסֹרֶת הַיְּהוּדִית. הַיּוֹצֵר וְהַמְּתַרְגֵּם אֶפְרַיִם סִידוֹן (’אוּזוּ וּמוּזוּ מִכְּפַר קַאקַארוּזוּ’, ’עֲלִילוֹת פֶרְדִינַנְד פְּדָהצוּר בְּקִצּוּר’, ’הַתָּנָ”ךְ בַּחֲרוּזִים’) הוּא מִגְּדוֹלֵי הַסּוֹפְרִים וְהַחַרְזָנִים בְּיִשְׂרָאֵל, חֲתַן פְּרַס בְּיַאלִיק לְסִפְרוּת יְלָדִים. דָּנִי קֶרְמַן הוּא אָמָּן עֲטוּר פְּרָסִים, וּבָהֶם עִטּוּר אַנְדֶרְסֶן לְסִפְרוּת יְלָדִים וּפְרַס מִשְׂרַד הַתַּרְבּוּת לְמִפְעַל חַיִּים, וּמִבְּכִירֵי הַמְּאַיְּרִים בְּיִשְׂרָאֵל. עִם מְאוֹת הַסְּפָרִים שֶׁאִיֵּר נִמְנִים ’וְהַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנִי’, ’הָאַרְיֵה שֶׁאָהַב תּוּת’ וְעוֹד.