קליפות

כשהייתי בת שמונה הכל התהפך,והחיים שלי כמו שהכרתי אותם עד אז נמחקו לחלוטין. סבא וסבתא שלי מצד אמא גרו בקריית אליעזר.אחותי ואני הינו מבלות שם המון. אח של אמא שלי,דוד שלי,התגורר עדיין אצל הוריו,סבא וסב תא שלי...השרותים אצל סבא וסבתא היו מחוץ לבית אז הייתי מנדנדת לסבתא בכל פעם שהייתי צריכה ללכת לשרותים ..בשלב מסויים סבתא כנראה התעייפה מההליכות האלה לשרותים,אז היא ביקשה מדוד שלי לקחת אותי לשם.בהחלטה הפשוטה הזו סבתא שלי שינתה לי את החיים,לא פחות. מהפעם הראשומנ שדוד שלי לקח אותי לשרותים,הוא לא נשאר מחוץ לדלת להמתין שאסיים,אלא נכנס איתי פנימה . אני זוכרת שהוא נכנס איתי לתא ואני הורדתי את התחתונים כדי לעשות פיפי והוא פשוט התחיל לגעת בי...ה”סידור” הזה הפך להיות קבוע,ודברים הלכו והחמירו בתוך תא השקותים הקטן הזה. היום אני יודעת שכבר אז היה לי ברור שאני עוברת משהו לא טוב,אבל ברור שכילדה בת שמונה לא התנגדתי לבקשות של המבוגר וגם לא רצתי החוצה לספר לכולם שפגעו בי מינית.לילדה בת שמונה אין את היכולות האלה. שרון פרי היא אשת תקשורת שמשדרת בערוצי הספורט מזה שלושה עשורים.היא אמנית,גולשת,מקעקעת,מעל הכל אמא של אלעד ואחרי מסע של ארבעים שנה במדבר היא גם גילתה שיש אותה.