יש תנין בקצה הנחל הזה

לְשָׁפָן קָטָן ושְָׁפָן גָּדוֹל תָּמִיד ישֵׁ סִבָּה לִמְרִיבָה: שֶׁל מִי הַסִּירָה הַגְּדוֹלָה שֶׁמָּצְאו,ּמִי מִשְּׁנֵיהֶם יכָוֹל לָשׁוטּ, וכְַמּובָּן – הַאִם ישֵׁ תַּנִּין בַּנַּחַל. אֲבָל כְּשֶׁאַחַת הַמְּרִיבוֹתמְקַבֶּלֶת תַּפנְִית מַפְתִּיעָה, הֵם מְגַלִּים שֶׁאֲפִלּו אִם רָבִים כָּל הַי וֹּם – בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם,אַחִים תָּמִיד נִשְׁאָרִים אַחִים.סִפּורּ מְשַׁעֲשֵׁעַ ומְּעוֹרֵר הִזְדַּהותּ עַל יחְָסִים בֵּין אַחִים, ועְַל הַדְּבָרִים הַחֲשׁובִּיםבֶּאֱמֶת בַּמִּשְׁפָּחָה ובִּכְלָל.עֲֲדִִדי גּּוֹֹלָָן הִיא קְלִינָאִית תִּקְשֹׁרֶת ואְִמָּא לִשְׁנֵי בָּנִים שֶׁאוֹהֲבִים לָרִיב,אֲבָל אוֹהֲבִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי אֲפִלּו יותֵֹר. זֶהו סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן.אֲֲבִִביאֵֵל בָָּּסִִיל הואּ מְאַירֵּ, מַרְצֶה וסְוֹפֵר ילְָדִים, וגְַם אַבָּא לִשְׁתֵּי בָּנוֹתשֶׁלּאֹ מַפְסִיקוֹת לָרִיב, אֲבָל גַּם לְהַשְׁלִים.