ארני ודובית 3 חוטפים חטיפים

שְׁפְּרִיץ! מַשֶּהוּ מִסְתּוֹרִי נוֹחֵת בַּאֲגַם הַקַּיִץ הַשָּלֵו שֶׁל אַרְנִי וְדוּבִּית. הַאִם זֶה מְרַגֵּשׁ – אוֹ מַחְרִיד? הַאִם זוֹ יַנְשׁוּפִית זְעִירָה וַחֲמוּדָה, אוֹ מִפְלֶצֶת עֲנָקִית וּרְ עֵבָה? וְהַאִם אַרְנִי פּוֹגֵשׁ סוֹפְסוֹף יְצוּר עִם הֶרְגֵּלִים גְּרוּעִים יוֹתֵר מִֹשֶּלּוֹ? אַרְנִי בָּטוּחַ שֶׁיּוּכַל לִפְתּוֹר אֶת הַתַּעֲלוּמָה הַזֹּאת. אֲבָל כְּשֶׁהוּא הוֹפֵךְ בְּטָעוּת אֶת הַיּוֹם הֲכִי טוֹב אֵי פַּעַם לַיּוֹם הֲכִי גָּרוּעַ אֵי פַּעַם, הוּא זָקוּק לְעֶזְרָתָהּ שֶׁל דּוּבִּית... סִפּוּר עַל חֲבֵרוּת אֱמֶת, עַל קַבָּלַת הָאַחֵר, וְעַל מָה קוֹרֶה כְּשֶׁמַּגְזִימִים. ”אַרְנִי הוּא מַֹשַּב רוּחַ רַעֲנָן בְּסִפְרוּת הַיְּלָדִים, סִפּוּר מְגַלְגֵּל מִצְּחוֹק עַל אַרְנָב וְדֻבָּה, וְעַל חֲבֵרוּת אֱמֶת” נִיל גֵיְימָן