האף על פי

כָּךְ מְלַחֲשׁוֹת הַשְּׁכֵנוֹת: שְׁנֵי שְׁלֹמֹה יֻלְּדוּ לְבַת שֶׁבַע וְלַמֶּלֶךְ דָּוִד. וְחַי הַשֵּׁנִי. וּמָלַךְ. וּמֵת הָרִאשׁוֹן. מֵחֶשְׁכַת מוֹתוֹ יִמְשֹׁךְ מַלְכוּת בֶּעָתִיד. כָּךְ מְלַחֲשׁוֹת הַשְּׁכֵנוֹת. הוֹ, הַשְּׁכֵנוֹת, דַּעְתָּן קַלָּה הֵן יוֹדְעוֹת לַחַשׁ לִלְחשׁ. וּמָרָק לִבְחשׁ. דַּעְתָּן קַלָּה. בְּנִיעַ שְׂפָתַיִם אִישׁ יְגָרְשׁוּ מֵאִשְׁתּוֹ, וְחָתָן יְזַוְּגוּ עִם כַּלָּה. בספרה החדש של רבקה מרים שנים עשר מחזורי שירים שלומיים / חור/ נדרים/ זקנים/ קֵינים והבלים/ שֶׁמֶש/ מראֶה/ מזונות/ בני לוויה/ בגידה/ היהודי/ הֵלֶך