על מצחי אות אין

על מִצחי אות אַיןמִי זֶה הֵטִיל מַקֵּל נְדוּדִים בְּיָדִי לְהַקִּיף אֶת הַר הַשְּׁבָרִים. הוֹלֵךְ הוֹלֵךְ סוֹבֵב הָעִצָּבוֹןכִּי אֵין עוֹד בְּךָ רוּחַ חַיִּים,וְאֵין עוֹד צָפוֹן וְדָרוֹם וְאֵין מַעְלָה וּמַטָּה – רַק חוֹזֵר וְסוֹבֵב עַד עוֹלָם.עַל מִצְחִי אוֹת אַיִן,אִתּוֹ אֶחְצֶה אֶת הַזְּמַן שֶׁנּוֹתַר לִי סְבִיב הָהָר בָּאִמָּהוּת הַמִּתְגּוֹלֶלֶת כְּטֶרֶףבְּשִׁנָּיו שֶׁל קֹצֶר הַיָּד.ספר שירה שישי למירי גלעד.מירי גלעד היא משוררת ששיריה ראויים לעבור מיד ליד בין אלה היודעים להעריך שירה טובה ולהפיק ממנה את האצור בה. פרופ' זיוה שמירמירי גלעד היא אחת המשוררות המשובחות הכותבות במקומותינו. על כלל נושאי שירתה, שזכו במהלך השנים לפיתוח רציני ומעמיק מספר לספר, נוסף לאחרונה נושא השכול. ההתמודדות עם יפי חייו הקצרים ומלאי העשייה של הבן גיא, צלם־אמן, הולידה חטיבת שירי אבל משמעותיים וחזקים ביותר. פרופ' רפי וייכרטהספר הזה הוא קול עמוק של קינת אם שַׁכּוּלָה המגיעה עד יסודות הקיום. ספר נדיר באיכותו הפואטית והקיומית. נוגע בעומק הצער והשכול, באובדן החודר לכל פינות הקיום. מעבר לביטוי האישי זהו ספר צעקה וזעקה המבקש לבקוע את כל העולמות; קול שאמור לנבוע ולהגיע לכל מקום. פרופ' אבי שגיא הספר רואה אור בסיוע: קרן בני להמן לשירהקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, תל אביב (ע"ר) ובתמיכת משרד התרבות והספורט – מינהל התרבות