דובים ישנים

היער שקט. רוח בעלוות העצים, חיות משוטטות לתומן. על פני השטח שגרה שלווה, אך בחסות החשכה אורבים טורפים המבקשים להפר באלימות את נינוחות היום־יום. זהו ספרה השני של דליה סיני, ובו היא מישירה מבט אל הטורפים החבויים האלו. בהומור ובאירוניה, הכה מזוהים עם שירתה, היא חושפת את הדרכים הנסתרות שבהן טראומת ילדות מחלחלת ומתפרצת בחיינו במופעים שונים: במערכות היחסים, בדימוי הגוף או סתם כך לעת ליל. דליה סיני משכללת בספר זה לכדי אוּמנות את השליטה שלה במצלול ובמנגינה. בעזרתם היא מאפשרת לנו הצצה על הטראומה בתנאים שלה: קומדיה שחורה מפתיעה ומלאת חיים.