שפיץ כזה

סמדר שיר הוספה למעקב סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית. שיר החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, מונולוגים של נערה, כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה במעריב לנוער את המדור "דברים קטנים" - אשר בעקבותיו ערכה במעריב לנוער מדור בשם זה, ובעקבותיו יצאו לאור הספרים "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים". את שם העט "סמדר שיר" בחרה בעצת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים צוציק, גלי ונמרודרורוני. בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי". בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים. מקור: ויקיפדיה "שפיץ כזה" הוא ספר בהמשכים, שנכתב בתקופת הקורונה. בכל יום התפרסם כאן פרק חדש לקריאה, חינם לקוראי "עברית". כעת הספר המלא זמין להורדה. אם כבר רכשתם את הספר בעבר, כך תוכלו להוריד את הגרסה המעודכנת האחרונה: • לחצו לחיצה ארוכה על כריכת הספר בספרייה שלכם באפליקציה • בחרו באפשרויות מחיקה > מחיקה מקומית • הורידו מחדש את הספר למכשיר בסוף החודש הראשון בבידוד, כשמרוב שיעמום התחלתי להתגעגע לכיתה, המורה ענת (מנומשת, דווקא בסדר) הטילה עלינו משימה – לכתוב חיבור בנושא "מה למדתי ממגיפת הקורונה". שני עמודים! לעניות דעתי (ודעתי באמת ענייה) נגיף הקורונה קצת חירפן את המורה. לא למדתי שומדבר ממגיפת הקורונה חוץ מזה שצריך לשטוף ידיים עשר פעמים בשעה, לשמור מרחק מאנשים ולא לצאת מהבית בלי מסיכה. בשביל שלושת השיעורים החשובים האלה צריך לנעול אנשים בכלא ולכבות את המדינה? אה, סליחה. אנחנו עוד לא מכירים. קוראים לי תומר שפיצר, ובחטיבת הביניים הדביקו לי את הכינוי "שפיץ". אני לא סופר ולא משורר, אבל הקורונה והלחץ וההסגר (וגם המרדף הנועז אחר נייר טואלט!) גרמו לי לפתוח את הפה ולהוציא ממנו יותר משתי מילים. "מרק עטלף זה לא כיף" הוא הספר הראשון בסדרת "שפיץ כזה" שסמדר שיר כותבת עלי. גם היא קצת שפיצית. נתחיל? סמדר שיר הוספה למעקב סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית. שיר החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, מונולוגים של נערה, כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה במעריב לנוער את המדור "דברים קטנים" - אשר בעקבותיו ערכה במעריב לנוער מדור בשם זה, ובעקבותיו יצאו לאור הספרים "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים". את שם העט "סמדר שיר" בחרה בעצת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים צוציק, גלי ונמרודרורוני. בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי". בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים. מקור: ויקיפדיה ראיון עם הסופר