הטהור והטמא

קולט הוספה למעקב קולט (מצרפתית: Colette) הוא שם העט של הסופרת הצרפתייה סידוני-גבריאל קולט (בצרפתית: Sidonie-Gabrielle Colette;‏ 28 בינואר 1873 - 3 באוגוסט 1954). הקריירה שלה התפתחה בעיקר אחרי פרסופ ספרה "שרי" ב-1920. הסיפור מתרכז בפרשת אהבים בין לאה, פרוצה לשעבר, לבין גבר צעיר בשם שרי. שרי העונד את מחרוזת הפנינים של לאה, והלובש פיג'מה עשויה משי, מהווה את מרכז העלילה. לאה עושה שימוש בכל אמצעי ההישרדות שקולט מייחסת למין הנשי. הסיפור נמשך בספר נוסף בשם "שרי - אחרית דבר" 1926 שבו הניגוד בין עוצמתה של לאה לבין שבריריותו של שרי תופס מקום מרכזי. קולט נכנסה לעולם השירה והציור המודרניים, ועשתה זאת סביב אישיותו של ז'אן קוקטו. הם כתבו בשיתוף את הספר "הגנים של פלה רויאל" (1930 המתאר את היחסים ביניהם ואת אורח חייהם. הספר זכה להצלחה מרובה ולביקורת אוהדת בכתבי עת לספרות, וקולט נחשבה לסופרת הצרפתייה הגדולה ביותר של תקופתה. היא פרסמה כחמישים נובלות שחלק מהן מהוות את האוטוביוגרפיה שלה. הנושאים עוסקים במאבק הכרוך ביחסים רומנטיים ובאהבה על רקע של יפי הטבע. הנובלה המפורסמת ביותר שלה "ז'יז'י" עובדה למחזה שהוצג בברודוויי ולסרט קולנוע בכיכובו של מוריס שבלייה. ״מה השתנה אפוא, בין האהבה לביני? שום דבר, חוץ ממני, חוץ ממנה.״ יש אומרים שהספר הטהור והטמא הוא הטוב בספריה של קולט. היא עצמה קבעה ש"זהו הספר הקרוב ביותר לאוטוביוגרפיה שאוכל לכתוב". זהו מסע אל עולם ארוטי נסתר מן העין, אשר הסופרת הצרפתיה הכירה היטב. מסע שנפתח במאורת אופיום אפלולית ומלאת סודות, וממשיך בטרקלינים של לסביות אריסטוקרטיות ובשיחות עם דון ז׳ואנים מזדקנים. הספר הנועז והמיוחד הזה ראה אור בשנת 1932, ומתורגם כאן בפעם הראשונה לעברית. קולט משרטטת בו דיוקנאות מופלאים של נשים וגברים, אחדים היו מאהבות ומאהבים, אחרים ידידות וידידים, אשר חייהם ומותם של כל אחת ואחד מהם הוכתבו בידי כוחה הבלתי נשלט של התשוקה. היא לוקחת את הקוראים לנסיעה ברכבת הרים בנפתוליה של נפש האדם, כשבדרך היא חוקרת בלי מורא את הקשת הרחבה כל כך של העדפות מיניוֹת, זוגיות בין נשים ובין גברים, האהבה והקנאה. "מובן מאליו שתעשו שטויות, אבל עשו אותן בהתלהבות," אמרה קולט בריאיון עיתונאי. היא בהחלט לא נרתעה מלעשות שטויות בחייה, ועשתה אותן בהתלהבות, בחן ובתבונה. ספר זה הוא הוכחה ניצחת לצדקת טענתה. "תמיד חשבתי שקולט היא הגיבורה הפמיניסטית האותנטית ביותר בין כל הסופרות." אריקה ג'ונג קולט הוא שם העט של סידוני-גבריאל קולט (1954-1873). היא נולדה וגדלה בכפר באזור בורגונדי, שם ניטעה בה אהבתה לטבע, הבאה לידי ביטוי בכל יצירתה הספרותית. כשהיתה בת עשרים נישאה לסופר אנרי גוטייה-ווילאר, שהיה מוכר בשם העט ״ווילי״. עם נישואיה לווילי, עברה לגור עמו בפריז, שם נחשפה לחוגי הסופרים והעיתונאים ולחיי ההוללות של פריז. ב-1906 התגרשה מווילי והחלה להופיע לפרנסתה כרקדנית קברט, ובכך המשיכה עד שהתבסס מעמדה כסופרת מוערכת. בשנותיה המאוחרות זכתה להכרה כאחת הנשים המשפיעות ביותר על החיים ועל הספרות בצרפת במאה העשרים. עם מותה סירבה הכנסייה לקבור אותה בשל היותה גרושה, והיא היתה האישה הראשונה שזכתה לטכס קבורה ממלכתי בצרפת. קולט הוספה למעקב קולט (מצרפתית: Colette) הוא שם העט של הסופרת הצרפתייה סידוני-גבריאל קולט (בצרפתית: Sidonie-Gabrielle Colette;‏ 28 בינואר 1873 - 3 באוגוסט 1954). הקריירה שלה התפתחה בעיקר אחרי פרסופ ספרה "שרי" ב-1920. הסיפור מתרכז בפרשת אהבים בין לאה, פרוצה לשעבר, לבין גבר צעיר בשם שרי. שרי העונד את מחרוזת הפנינים של לאה, והלובש פיג'מה עשויה משי, מהווה את מרכז העלילה. לאה עושה שימוש בכל אמצעי ההישרדות שקולט מייחסת למין הנשי. הסיפור נמשך בספר נוסף בשם "שרי - אחרית דבר" 1926 שבו הניגוד בין עוצמתה של לאה לבין שבריריותו של שרי תופס מקום מרכזי. קולט נכנסה לעולם השירה והציור המודרניים, ועשתה זאת סביב אישיותו של ז'אן קוקטו. הם כתבו בשיתוף את הספר "הגנים של פלה רויאל" (1930 המתאר את היחסים ביניהם ואת אורח חייהם. הספר זכה להצלחה מרובה ולביקורת אוהדת בכתבי עת לספרות, וקולט נחשבה לסופרת הצרפתייה הגדולה ביותר של תקופתה. היא פרסמה כחמישים נובלות שחלק מהן מהוות את האוטוביוגרפיה שלה. הנושאים עוסקים במאבק הכרוך ביחסים רומנטיים ובאהבה על רקע של יפי הטבע. הנובלה המפורסמת ביותר שלה "ז'יז'י" עובדה למחזה שהוצג בברודוויי ולסרט קולנוע בכיכובו של מוריס שבלייה.