בין נתיבות

בתנופה רטורית, ומתוקף תועפות של ידע, מבסס הוגה הדעות יחזקאל קויפמן במסות הספר בין נתיבות את עמדתו בזכות ציונות מדינית: התמקדות של הציונות בהעלאת עם ישראל לארצו, בבניין ארץ זו ובביסוס מדינת לאום. זאת בניגוד לגישותיהם של הוגים ציוניים משפיעים מזרמים "רוחניים" במוצהר או בפועל, שהקדימו להצלת המוני-העם ויישוב הארץ ערכים כמו גאולת העולם, התחדשות רוחנית, עבודת אדמה או יצירת "יהודי חדש", וראו בהם את התכלית הציונות. לעמדתו זו של קויפמן הייתה בהילות מיוחדת בעת כתיבת הדברים, בעיצומה של השואה, אך דחיפותה לא פגה גם כיום, עת ערכים שונים ומשונים מדברים בשמה של הציונות. במסותיו של משה הס ועל פרץ סמולנסקין, על פינסקר ועל הרצל, על ברדיצ'בסקי, על ברנר ועל א"ד גורדון, קויפמן נכנס לנעליהם של הוגים אלה, מסביר את הגיונם וחותר אל שורש נפשם, ואז שומט את הבסיס מתחת לרגליהם. פרקי הספר מוגשים לקורא הישראלי בן המאה ה-21 תוך התאמה קלה של הנוסח להרגליו, למען ירוץ בו. עריכה קלה שמרה על סגנונו של המחבר אך התאימה את הכתיב והפיסוק למקובל בזמננו, ומדי פעם בפעם פישטה את התחביר ועדכנה את אוצר המילים. כך נוספו ביאורים של מושגים, שמות ועניינים היסטוריים.