ירושלים, מקום התאווה

צילום:עטא עוויסאת מיכל גוברין הוספה למעקב מיכל גוברין היא סופרת, חוקרת ובמאית תאטרון. פרופסור באוניברסיטת תל־אביב. פרסמה אחד־עשר ספרי פרוזה, שירה והגות שתורגמו לשפות רבות וזכו לפרסים בארץ ובעולם. ביימה בתאטראות הרפרטואריים והיתה מיוצרי התאטרון היהודי. הקימה והובילה את קבוצת המחקר 'העברת זיכרון ובדיון' ואת צוות כתיבת הגדת ה'התכנסות ליום השואה' במכון ון ליר, ומובילה את הנחלתה במכון שלום הרטמן. המסע שבספר תר אחר הסמוי מן העין בירושלים וברבדים נשכחים של המיתוס על אודות העיר כאישה אהובה, בוגדת, נבגדת ותמיד נחשקת. התשוקה לירושלים של מאמיני שלוש דתות האל־האחד ליבתה לאורך כל שנותיה יריבוּת, קנאה ומלחמות על בעלותה. ממציאוּת מורכבת זו, מצביעה מיכל גוֹברין על הצורך להכיר בשורשים הארוטיים של המאבק על ירושלים כגורם מהותי בכל פתרון עתידי. היא מַפְנה את האחריות על דמותה של ירושלים – במציאות ובמיתוס – אל היהדות, שהעניקה לה את מסד קדושתה וששבה אליה כריבון. מלב המיתוס היהודי מציעה גוברין דגם חלופי, מהפכני, למחשבה על עתיד העיר. לא עוד בעלוּת כזאת או אחרת, אלא דווקא שמיטה, במובנה הסמלי העמוק: הסרת גדרות ומחיצות והשתחררות מחרדות קיומיות כדרגה עליונה של קדוּשה ובעלוּת. מידת השמיטה נובעת מירושלים עצמה, כפי שעולה מעיוניה מאירי העיניים של גוברין במקורות, החל במקרא, במדרש ובקבלה, ועד להדהודיהם העכשוויים באמנות הישראלית או בשיח הפוליטי; וכן מקריאתה הקשובה בשירתו של פאול צלאן ובהגותו של ז'אק דרידה – בן־שיח קרוב של גוברין, שהיה שותפהּ לחיבור ספר העיון 'גוף תפילה'. מיכל גוברין משלבת בספר זה כתיבה ספרותית, שירית והגותית. מספרֶיה האחרונים: 'התכנסות ליום השואה', עם צוות כותבים (הגדה), 2017, ו'אהבה על החוף' (רומן), 2013. ספרֶיה הקשורים ישירות בירושלים: 'השֵם' (רומן), 1995; 'מעשה הים: כרוניקת פירוש' (מסכת שירית), 2000; 'הבזקים' (רומן), 2002, ו'אמרה ירושלים: מזמורים ושירים', 2008. צילום:עטא עוויסאת מיכל גוברין הוספה למעקב מיכל גוברין היא סופרת, חוקרת ובמאית תאטרון. פרופסור באוניברסיטת תל־אביב. פרסמה אחד־עשר ספרי פרוזה, שירה והגות שתורגמו לשפות רבות וזכו לפרסים בארץ ובעולם. ביימה בתאטראות הרפרטואריים והיתה מיוצרי התאטרון היהודי. הקימה והובילה את קבוצת המחקר 'העברת זיכרון ובדיון' ואת צוות כתיבת הגדת ה'התכנסות ליום השואה' במכון ון ליר, ומובילה את הנחלתה במכון שלום הרטמן.