
מאירה וייס
צילום:אביגיל עוזי מאירה וייס הוספה למעקב מאירה וייס, נולדה בכ"ב בחשון תש"ח, 5 בנובמבר 1947. היא פרופסור אמריטוס לאנתרופולוגיה של הרפואה, המדע והגוף. בעלת דוקטורט (בהצטיינות) בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. בעבר כיהנה כראש הקתדרה לסוציולוגיה של הרפואה באוניברסיטה העברית, כיושבת ראש לימודי המגדר באוניברסיטה וכיושבת ראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית. מ-2011 מרכזת השתלמויות תהל"ה (הורים לילדים הומואים, לסביים וטראנסג'נדרים). פרסמה ספרים ומאמרים רבים, ביניהם "אהבה התלויה בדבר" (ספרית פועלים, 1991) ו"הגוף הנבחר: הפוליטיקה של הגוף בחברה הישראלית" (באנגלית, הוצאת אוניברסיטת סטנפורד, 2002). מאירה וייס נשואה ואם לשניים ומתגוררת ברמת השרון. מקור: לקסיקון הספרות העברית החדשהhttps://tinyurl.com/35zpb3x7 "מאירה וייס היא האתנוגרפית המובילה בישראל במחקר על הגוף והמדינה. הקול של מאירה וייס הוא כחיל חלוץ מוסרי. מבטה האנתרופולוגי נחוש ובלתי מתפשר. כתיבתה העזה והאינטימית על ההיבטים התרבותיים והפוליטיים של הגופות ועל אלו שאחראים לגורלן היא מופת למחקר מעמיק ומחויב". פרופ' ננסי שפר יוז – המחלקה לאנתרופולוגיה, אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה על גופתם המתה הוא הספר הראשון בעברית אשר דן בהיבטים החברתיים והתרבותיים של השיח והפרקטיקה במרכז הלאומי לרפואה משפטית בישראל, באבו כביר. הציבור הישראלי נחשף לרפואה המשפטית בעיקר דרך סדרות טלוויזיה זרות, כשבתוך כ-45 דקות מגלים הרופאים המשפטיים בוודאות את סיבת המוות או את זהות הגופות האלמוניות. הציבור הישראלי למד על המכון גם דרך העיתונות הישראלית שהתייחסה למכון מחד גיסא כגיבור-על בתקופות של פיגועים, ומאידך גיסא כשודד האיברים הגדול. בכל אלה נדון המכון כישות מבודדת מהחברה שבתוכה הוא ממוקם. לעמת זאת, ספרה של מאירה וייס דן בפעילותו של המכון כפועל יוצא של היותו חלק מהחברה הישראלית. כל אחד מפרקי הספר דן בפרשיה חברתית אחרת ובתפקידו של המכון ביחס אליה. הפיגועים, הטיפול והזיהוי של גופותיהם של חיילים, זיהויים של "ילדי תימן", קצירת גופות ללא הסכמה מדעת, רצח נשים יהודיות ולא-יהודיות, מהגרי עבודה, קביעת סיבת המוות של הילד הפלסטיני חילמי שושה, נתיחתם של "מחבלים" פלסטינים, השיח על הנתיחה של יצחק רבין – כל אלה ועוד נדונים בספר הנוכחי, והם מיוחסים לתהליכים חברתיים ותרבותיים אשר מאפשרים את השיח והפרקטיקה של המכון. על גופתם המתה מבוסס על מחקר אנתרופולוגי שארך מספר שנים, אשר כלל שהייה ותצפית משתתפת במחלקות השונות של המכון (חדרי נתיחות, משרד קבלת משפחות, מעבדה ביולוגית), ראיונות עם צוות המכון ועם מי שקשורים למכון (בכירים במז"פ, מנהלי בנק העור בבית חולים הדסה) וניתוח מסמכים. הספר רווי בציטוט חלקים גולמיים מיומני השדה של המחברת, לצד תיאור התמודדותה האישית עם עריכת מחקר אנתרופולוגי במכון לרפואה משפטית. מאירה וייס היא פרופסור אמריטוס לאנתרופולוגיה של הרפואה, המדע והגוף. פרסמה ספרים ומאמרים רבים, ביניהם "אהבה התלויה בדבר" (ספרית פועלים), ו- The Chosen Body: the Politics of the Body in Israeli Society (אוניברסיטת סטנפורד). לאחרונה פרסמה נובלה, "למראית אין", שעוסקת במלחמת יום כיפור. צילום:אביגיל עוזי מאירה וייס הוספה למעקב מאירה וייס, נולדה בכ"ב בחשון תש"ח, 5 בנובמבר 1947. היא פרופסור אמריטוס לאנתרופולוגיה של הרפואה, המדע והגוף. בעלת דוקטורט (בהצטיינות) בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. בעבר כיהנה כראש הקתדרה לסוציולוגיה של הרפואה באוניברסיטה העברית, כיושבת ראש לימודי המגדר באוניברסיטה וכיושבת ראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית. מ-2011 מרכזת השתלמויות תהל"ה (הורים לילדים הומואים, לסביים וטראנסג'נדרים). פרסמה ספרים ומאמרים רבים, ביניהם "אהבה התלויה בדבר" (ספרית פועלים, 1991) ו"הגוף הנבחר: הפוליטיקה של הגוף בחברה הישראלית" (באנגלית, הוצאת אוניברסיטת סטנפורד, 2002). מאירה וייס נשואה ואם לשניים ומתגוררת ברמת השרון. מקור: לקסיקון הספרות העברית החדשהhttps://tinyurl.com/35zpb3x7
זמינות
זמין לרכישה/השאלה ב-2 מקומות
נושאים
שנת הוצאה
2014
מספר עמודים
221
היה הראשון לכתוב ביקורת
ספרים דומים