לא בדיוק לוויתן

קֶלְפּ נוֹלַד בְּמַעֲמַקֵּי הָאוֹקְיָנוֹס. מִגִּיל צָעִיר יָדַע שֶׁהוּא שׁוֹנֶה מִכָּל לִוְיָתָן חַד־שֵׁן אַחֵר. הַחַט שֶׁלּוֹ הָיָה קָצָר מִשֶּׁל הָאֲחֵרִים, טַעֲמוֹ בָּאֹכֶל הָיָה שׁוֹנֶה, וְהוּא לֹא הָיָה שַׂחְיָן כָּל כָּךְ טוֹב. יוֹם אֶחָד נִסְחָף קֶלְפּ בְּזֶרֶם חָזָק אֶל הַיַּבָּשָׁה, וְשָׁם הוּא מוֹצֵא יְצוּרִים שֶׁדּוֹמִים לוֹ. קֶלְפּ מְגַלֶּה שֶׁהוּא בְּעֶצֶם חַד־קֶרֶן! הַאִם חֲבֵרָיו הַלִּוְיְתָנִים יְקַבְּלוּ אוֹתוֹ גַּם כְּשֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהוּא לֹא בְּדִיּוּק לִוְיָתָן? וְאֵיךְ יִבְחַר בֵּינָם לְבֵין חֲדֵי־הַקֶּרֶן? גֵ'סִי סִימָה כָּתְבָה וְאִיְּרָה סִפּוּר אוֹפְּטִימִי וּמְלַבֵּב עַל חֲבֵרוּת וְעַל חֹפֶשׁ.