בלב הדברים יש חתך

לעניין צלחת הפירות כְּשֶׁאֲנִי מְקַלֶּפֶת תַּפּוּז, הַמִּיץ שׂוֹרֵף בַּחֲתָכִים שֶׁבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי. הָיוּ יָמִים שֶׁמֵּרֹב חֲתָכִים לֹא יָכֹלְתִּי לִכְתֹּב עַל הַחְלָמָה. עַכְשָׁו אֲנִי חוֹתֶכֶת פֵּרוֹת מִדֵּי עֶרֶב. כַּמָּה לֹא פָּשׁוּט לֶאֱחֹז שׁוּב בְּסַכִּין מִבְּלִי לְהַפְנוֹת אוֹתָהּ כְּלַפֵּי עַצְמִי. אִם כָּל מָה שֶׁכָּאַב כָּל כָּךְ לֹא הִצְלִיחַ עַד הַיּוֹם לִמְשֹׁךְ אוֹתִי לְמַטָּה כְּמוֹ אֶבֶן בַּכִּיסִים, סִימָן שֶׁאֲנִי חַיָּה, וְאִם אֲנִי עֲדַיִן בַּחַיִּים אוּלַי זֶה סִימָן שֶׁאֲנִי מֻכְרָחָה מְאוֹד לִחְיוֹת. הסוד הטמון בספרה של חמוטל שדות בלב הדברים יש חתך הוא בהיפר־ריאליזם שלו: בלשון צלולה, קצבית ורבת משמעויות, שדות לוכדת רגעים מן המציאות, ואינה מותירה כל מרווח בינם לבין מילותיה. מהמגע הישיר הזה נולדים רגעים פואטיים חדים, המשקפים את עולמה של אישה, המבררת את מקומה בעולם מעבר לתפקידים המוכרים של אם, רעיה או אשת קריירה. בדידות, החמצה ויחסים בין גוף לגוף וגוף לנפש וכן כוחו של הטבע נשזרים יחדיו ומתובלים בהומור דק. בספר שיריה מבקשת שדות לשאת את הצער הגדול באומץ, אך גם לערער על המוסכמות, והיא עושה זאת באופן מעורר השראה. הספר בנוי משישה שערים והמסע בתוכו מוביל את הקורא אל רגעים אנושיים, המציעים לא רק נחמה, אלא גם תשוקה מתחדשת לחיים. חמוטל שדות, ילידת 1984. כותבת, עורכת, יוצרת תוכן, מנחת סדנאות כתיבה ופעילה חברתית. בלב הדברים יש חתך הוא ספר הביכורים שלה.