על הכרכ

"החיים בחייהם גם במותם לא ימותו" כבר שנים הפך בית העלמין של כנרת למוקד "עליה לרגל" של אלפי מבקרים הפוקדים אותו מכל שכבות הגיל, ילדים בטיולים שנתיים, נערים מתנועות נוער, צעירים מהארץ, יהודים מחו"ל, מבוגרים וגמלאים המגיעים בטיולים מאורגנים, מטיבי הלכת הצועדים בשביל ישראל העובר בסמוך, משפחות, זוגות או עוברי אורח הנקלעים למקום מוצל זה המוצאים בו פינה שקטה עם נוף מדהים, הטומן בחובו שפע סיפורים. ראוי לו למקום זה שקבורים בו הפנתיאון של תנועת העבודה ומקימי הישוב שהטביעו חותם על דרכה של המדינה, שיהיה ספר הדרכה השופך אור ומידע ונותן כבוד לשוכנים במנוחת עולמים במקום מיוחד זה. לאותם מבקרים ולחלק מהמדריכים חסרה אינפורמציה על המקום על אופיו ועל האנשים הקבורים בו ועל הפרשיות והאירועים הקשורים לטמונים. נחים בו מנוחת עולמים אנשים שהמשותף לכולם הוא נושא אחד – כולם אהבו את הארץ הזו עד כאב והארץ הזאת לא תמיד החזירה להם אהבה. אנשים שרצו להגשים חלום, ליצור יש מאין, אנשים ששילמו כל אחד בדרכו מס כבד על מאבקם לממש את חלומם באמת אנשים מוזרים מאד... בבית העלמין הזה עדויות שונות למאבקים שעברו החלוצים עדויות כואבות יותר ופחות למצבים קשים מנשוא, עדויות לסבל ומחסור לייסורים פיזיים ונפשיים. חלקם נסחפו במערבולת של רעיונות שכאשר לא הצליחו לממשם שלחו יד בנפשם, העיקר לעמוד בציפיות של הכלל ולא להודות בחולשות. בספר גם סיפורים של חלק מחברי מושבת כנרת וחברי קבוצת כנרת הפחות ידועים בשל היותם אנשים פשוטי דרך. נתתי גם להם את כבוד לו הם ראויים בתוקף קבורתם בבית עלמין זה.