כשתמוז

כשתמוז אינו רק ספר ביכורים אלא גם ספר כיפורים. הוא נפתח במלחמה: אב שהוכה בהלם שמעולם לא קם ממנו, אם שנאלמה ובנם שהולך ונעלם ביניהם, והוא ממשיך להתגלגל במדרון שבו חבלות בגוף ובנפש שועטות מדור אל דור. הילד שיהפוך לאב והאב הכואב את הילד כמו מתקיימים בעת ובעונה אחת, ולשניהם מטרה זהה: להיחלץ ממה שלא נבחר — שפת אם, מסכת אבות, הגוף הגשמי, שרשרת התורשה, מולדת שקרסה לתוך עצמה — ולכונן עתיד אחר, מתוקן ולו במעט. לשון השירה של אבי דקל ייחודית ונועזת, וצומחת מתוך מעמקיה של העברית: היא מדויקת, גופנית, עתירת מתח, ומעמידה קול פואטי מובחן, שונה מאוד מאמצע הדרך הזחוח של השירה הישראלית בת זמננו. זוהי שירה תקיפה, חדה, כואבת ומכאיבה, לפעמים כמעט אלימה. היא אינה ליווי מעודן לאבל או וידוי על אבל אלא נהית האבל עצמה. היא מבקשת להתייצב כאובליסק — מצבת זיכרון כפולה: הן לדור שניטלה ממנו יכולת הדיבור, והן לדור שאחריו, זה שחותר לדובב את הסתום והמוכמן. אלי הירש אבי דקל מתגורר בתל אביב. נשוי ואב לשניים. עוסק בכתיבה ובתרגום ספרותי ממספר שפות. כשתמוז הוא ספר שיריו הראשון.