מכתב ושלושה סיפורים

מכתב ושלושה סיפוריםרומן עלילתי על קורות משפחה בקיבוץ.הנה המכתב הפותח הספר והעלילה כולה:"ואת ליזה, איך אינך רואה את המלכודת נסגרת ? סביב משפחתך, סביב ילדייך?הייתכן כי פעם נוספת ישלמו ילדים את מחיר הצדקנות של הוריהם?ישנה אפשרות אחרת. אפשרות לאפשרות לשנות את מה שכאילו נגזר מראש.נתתי את ההוראות המתאימות, הפקדתי את הסכומים הנחוצים, כל מה שעליכם לעשות הואלהגיע לשדה התעופה שלכם, לזהות את עצמכם ולעלות לטיסה הראשונה היוצאת לגרמניה.חמישה כרטיסים מחכים לכם שם, כל שעליכם לעשות הוא למלא את פרטי הטיסה. גם כאןהסדרתי את מה שנחוץ (תתפלאי לדעת כמה מצפון מעיק יכול לשנות כללים נוקשים) -חוסר של דרכון, אשרה או מסמך אחר לא ימנעו מכם הפעם את האפשרות לחמוק ולהינצל.אני , הנס, פונה אליך – ליזה ומבקש, אבל אני לא לבד. באוזני ליבי אני שומע את קולו שלאחי. אני רוצה להאמין ליזה, כי קולו של אביך עובר עכשיו גם אליך, חודר לאוזנייך וליבך,מבקש, מתחנן כי תצילי את נפשך, את משפחתך.ויתכן, יתכן שאישך לא יכול לעזוב את שדה הקרב, אולי משהו אחר מונע ממנו (וממך) לחזורלכאן? אני יודע כי לא תעזבי אותו.ליבי כבד עלי כאשר אני כותב זאת, אבל בשעה כזו, צריך לדבוק בעיקר, לחרוק שינייםולהציל את מה שניתן. קחי את הילדים ליזה! הביאי אותם לשדה התעופה, אמרי להם כי זופרידה קצרה, רק לכמה ימים, עד שתחלוף הסכנה, את יכולה להבטיח להם שאת ואברםתצטרפו תוך זמן קצר. שקרים גרועים מאלו נאמרו לילדים כדי להמתיק עבורם את המציאות.כאן אני אטפל בהם, אני אדאג לכל מחסורם, לחינוכם והשכלתם, אני דודם.אנחנו יכולים להציל אותם , כן ליזה, הפעם נפעל כמשפחה.אני מקווה שילדייך בריאים, שלא גויסו לשמש בשר תותחים צעיר, מגן תמים לכוחות הנסוגים"להתארגנות מחדש". וגם אם כך נחרץ לגבי הגדולים, ברור לי שהילד הצעיר לא יכוללשמש לשום מטרה נתעבת שכזו, לפי כל חשבון הוא צעיר מדי. גורלו תלוי אך ורק בךובהחלטתך. חשבי לרגע מה עלול להיות גורלו, זכרי את גורלן של נעמי וגבריאלה. אותואנחנו יכולים להציל. לגבי ילדך הקטן אינני מבקש ליזה, בשמה ובזכרה של כל משפחתנוהאומללה אני תובע ממך – שלחי אלי את הילד. אל תבזבזי יותר זמן, אם קבלת המכתבקחי את הילד וסעי לשדה התעופה.את הילד הזה חייבים להציל !שלך הנס"