הכלבים

אמא מתיישבת בקצה המיטה שלי ומחזיקה לי את היד. "קמרון, חמוד. אנחנו חייבים לעזוב. תיקח את הדברים שלך." "לעזוב? מה? עכשיו?" "אני לא יודעת כמה זמן יש לנו." היא קמה והולכת לחדר שלה. "הוא יחזור, אתה יכול להיות בטוח. והמשטרה לא תגיע בזמן." "אמא..." "יש דברים שאתה לא מבין, קמרון." אה, כן? אני מבין הרבה, אמא. קודם כול, אני מבין שאני מפחד. אבל למה? כי הוא איתר אותנו? או כי את משוגעת? קמרון ואמו בורחים. כבר חמש שנים שהם מתחמקים מאביו הרצחני. על כל פנים כך אמא אומרת. המקום החדש שבו הם אמורים להשתקע הוא בית חווה מבודד. אמו מבטיחה לו ששם ימצאו מנוחה. קמרון לא בטוח בזה. הוא מתחיל לשמוע דברים. הוא מתחיל לראות. משהו נורא קרה בבית הזה, וקמרון מוכרח לגלות איך זה קשור אליו, אחרת הוא ישתגע.  "הכלבים", ספרו של אלן סטרַטוֹן, הוא רומן מתח פסיכולוגי, אנושי וכתוב לעילא, על הכוח להתמודד עם החיות שרודפות אותנו, מבפנים ומבחוץ.