על חירות ואחריות

במהלך חייו נדרש האדם לקיים בחירות רבות ומגוונות בתחומי חיים שונים. הוא אינו חופשי שלא לבחור על פי עיקרון, אולם בפועל רבים המקרים שבהם הוא פונה לסמכות חיצונית שתכריע עבורו. אומנם בהיותו חלק מעולם הטבע הוא נושא עמו מבנה נטורליסטי, אולם בתרבות הוא נתבע לאחריות. השאלה המתעוררת היא איך מתוך מבנה נטורליסטי יכול האדם לשאת באחריות על חייו ולכונן הוויה אנושית.ספרה של רועית דהן מזמין חשיבה מחודשת ומעמיקה בשאלת חירותו של האדם וזיקתה לסוגיית האחריות והאושר. קאנט והגל, פרויד וסארטר מציגים בהגותם עמדות מפורשות ביחס לתפיסת מידת החופש האנושי ולאחריות הנגזרת מכך. בהצגת רצף ההגויות בנושא זה מושגת ראיית החירות והאחריות כהתפתחות דיאלקטית, אשר באה תחילה לידי ביטוי בפילוסופיה ובעקבותיה בפסיכואנליזה. בדיון זה נחשפת הנחה משותפת שלפיה החירות, בין אם היא יכולת של התבונה, או פוטנציאל של תודעה עצמית, היא תנאי נדרש לקיום אדם מוסרי שכשיר לשאת באחריות למעשיו. הכשירות המוסרית היא נגזרת של מבנה נפשי שבו האדם "הבריא בנפשו" הוא האדם החופשי שיכול היה לנהוג אחרת ממה שנהג בפועל. משמעות הדבר שחירות לא רק שאינה הפקרות, אלא אף מטילה על האדם עול כבד של אחריות.בהצגת ביקורתו של מרקוזה הן על תפישת החירות של סארטר והן על תפיסת החירות של קאנט, הגל ופרויד ישנה הזמנה למקם את סוגיית החירות כשאלה העומדת בפני עצמה מחד גיסא, וככזו אשר יש להמשיך ולדון בה בתוך הקשרים של רצון, אושר ותרבות, מאידך גיסא. כך, לצד התובנות שאותן מספק הספר, מוצגת אמירה בין-אישית-חברתית אשר אינה רואה בהכרח סתירה בין אושרו של היחיד לבין כיבודה של החברה.רועית דהן היא ד"ר לפילוסופיה, אנליטיקאית קבוצתית, מרצה לפילוסופיה במכללת סמינר הקיבוצים ובמוסדות אקדמיים נוספים בארץ. ספרה "קאנט ופרויד: על מקור החוק המוסרי" ראה אור ברסלינג (2016).