בטן

חלקו הראשון של הספר פורש תמונות מילדותה של המחברת, שנפגעה מגילוי עריות על-ידי אביה. זהו קובץ חוויות שנגזרות מתוך מציאות של בדידות ופחד. הקול הוא קולה של ילדה החושפת את כאבה, לבטיה וסודותיה, בשפה חושנית וקולחת, ללא בושה או מבוכה. בחלק השני מתועדת חווית ההתמודדות עם המשקעים הרגשיים והפיזיים שהותירה הפגיעה, מנקודת ראותה של אישה בוגרת המסכמת פרק ופותחת חדש. "רותי בחרו לקרוא לך, כשמה של בובה אהובה. הגחת, חדרת אל עולמנו באוקטובר 73', אל המלחמה נולדת. ואת ספגת את קולות השבר ואימצת את לקחי המלחמה - ניצחת את אהבת אביך, והוא שנלקח במלחמה אחרת, פינה לך את הזירה, כי רק כך יכולת להירפא מהנגע. קורה לפעמים שחל עיוות, חזק ומשונה, נוראי, עיוות שמתרחש כאן על פני האדמה. יותר מכך, בתוך הבית שעל פני האדמה, בלב לבו. הנפשות הפועלות הן בני הבית - אבא, אמא, בן ובת. משפחה. והרפש המבחיל עדיין אופף אותך מדי פעם, ואת נעלמת, מתעטפת, מתחברת אל כאב המלחמה. ועדיין, טווה את מארג האהבה לשמה. תודה לך על רגע של חסד, במפגש שבין שפלות אדם אל מול התעלותה של רוח.