קומה שנייה על עמודים

הבית שלנו ניצב על עמודים, פניו נוטות אל הרחוב הראשי, אשר משני צדדיו עצי צפצפה והוא מוביל הרחק–הרחק אל בית הקברות שבמושבה. אוושת העצים הנעימה את השעות שזלגו בעצלתיים, כמו ששעות זולגות בילדות. העגלה הרתומה לסוס, הנושאת מת אחד מאנשי המקום ושיירת המלווים שהשתרכה אחריה ברחוב, הזכירו לכל אחד מהתושבים מאין אתה בא ולאן אתה הולך. קומה שנייה על עמודים הוא ממואר תיעודי על משפחה שחיה את חייה במושבה בשרון משנות החמישים ואילך. המספרת, הילדה, מתארת מנקודת מבטה את חיי היום–יום בחיק הוריה ואחותה, ומגלה בהדרגה פרטים שונים על חייהם הקודמים של הוריה, מאשה ודויד. ההורים, שורדי שואה, עושים מאמץ הרואי לבנות משפחה חמה ושמחה, מסתירים את אירועי חייהם בעבר ושומרים את סודם לעצמם. הילדה, בסקרנותה הגדולה, מחפשת את האמת בין חפצים וסיפורים וחושפת תמונה מאיימת ומפתיעה. גילה פודה–דרויאן היא מורה ומרצה לספרות, שגידלה באהבה שלושה ילדים, נכדים ותלמידים, וממשיכה להנחות מועדוני קריאה, לכתוב ולקרוא עד בלי די.