הספר על יואל הופמן

הוא מחקר על שפה כחומר, לעיתים כחומר שקם על יוצרו. הוא מניח כנקודת מוצא שהשפה במכלול יצירת יואל הופמן היא גוף דברים אחד, עד כמה שגוף יכול להיות אחד. הוא נשען על ההנחה שגוף מילים – כמו גוף אדם – צומח ומתבגר, מתעגל ומתיישר, נכפף ומתעקם על פי המחבר הפנימי שלו. מחבר פנימי כזה קרוי ביצירת הופמן "יואל הופמן" (ולעיתים "אדון הופמן"), והוא מקיים יחסים מילוליים מטרידים מאוד עם הסופר ועם הקורא שלו. גופניות לשונית זו, שהובילה רבים מהמבקרים לתאר את הטקסטים של יואל הופמן כקשים לפענוח או כמוזרים, היא הלב של "הספר על יואל הופמן". היא נחקרת כאן באופן מקיף ושיטתי, ומתפענחת לאור רצף היצירה כולה.  בוחן את השפה של הופמן בתוך עולם אינטלקטואלי רווי הקשרים וזיקות, ועל כן הוא מעמיד תנועת קריאה רוחבית ומעגלית כמו בקליידוסקופ: פעם מבעד לאזורי ההשפעה הפילוסופיים-התרבותיים שלו; פעם מבעד לדמות המחבר המובלע על מאפייניו הסכיזואידיים; פעם מבעד לעקרונות החלל ולתבנית האדריכלית שלו ופעם מבעד למשחק הלשוני הייחודי ליצירתו. מבנה כזה מאפשר להציג את הזיקות המקיימות את אחדותו ואת ייחודו של הקורפוס של הופמן כמכלול ובה בעת לחשוף את היחסים הדיאלקטיים המתקיימים בתוך זיקות אלו. הוא מחקר ייחודי של כתבי יואל הופמן, אשר נוכחים בספרות ובפילוסופיה הישראלית והעולמית למעלה מ-30 שנה. הוא מבקש לבנות את תמונת העולם של הסופר והפילוסוף מתוך מילותיו: "הבעיה היא איך להפריך את היואל הופמן", אמר פעם יואל הופמן. הכאב הנתון בין הדיבור לבין הרצון להפריך אותו הוא לב הספר הזה.ד"ר טל פרנקל אלרואי היא חוקרת מולטי-דיסציפלינרית של פואטיקה בתחומי האמנות והעיצוב, הספרות והשירה; מרצה בתואר הראשון והשני בבצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב, אוצרת ומעצבת. זהו ספרה השני. ספרה הראשון, "מאחורי הבית" (שירים), ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית הפועלים (2002).